עב"י 14628-01-22

תקציר

פסק הדין דן במושג הריסון השיפוטי בכל הנוגע לאמצעי משמעת לעורכי דין. הוא מדגיש את תכליות המשפט המשמעתי, הכוללות הערכת כשירותו והתאמתו של עורך דין לעסוק במקצוע, הגנה על לקוחות פוטנציאליים, שמירה על כבוד מקצוע עריכת הדין ושמירה על אמון הציבור בחוק ובשלטון החוק. לבתי המשפט שיקול דעת רחב בהטלת עונשים, וערכאת הערעור תתערב רק במקרים חריגים. במקרה זה, הערעור הוא על הרשעה משמעתית של עורך דין שגזל כספי לקוחות. ערכאת הערעור מסכימה עם קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה עורך הדין קיבל שיק בנקאי על סך 100,000 ₪ בנאמנות עבור לקוחותיו, אך לא מסר להם אותו. ההרשעה היא גם בגין אי מענה לפניית לשכת עורכי הדין בנושא. בית המשפט מוצא את עדותם של הלקוחות אמינה ונתמכת בראיות מספיקות, בעוד שהסבריו של עורך הדין היו מפותלים ולא משכנעים. עורך הדין ביקש להציג ראיות חדשות בערעור, אך בית המשפט מצא אותו לא משכנע ובחלק מהמקרים אף תומך בטענות הלקוחות. הראיות התייחסו להגנתו של עורך הדין כי הצ'ק שולם באמצעות חשבון אחר וכי היו לו הסכמי שכר טרחה עם הלקוחות. עם זאת, בית המשפט ציין כי עורך הדין לא סיפק כל בסיס לטענות אלה וכי הראיות החדשות אינן מצדיקות התערבות במסקנות בית המשפט המחוזי. לגבי האישום השני, עורך הדין לא חלק על כך שלא השיב לפניית לשכת עורכי הדין. בית הדין הסכים עם קביעת בית הדין הארצי כי אמצעי המשמעת ראויים ועולים בקנה אחד עם הנוהג המקובל. היא הדגישה את החשיבות של קיום חובות הנאמנות של עורכי הדין ללקוחותיהם, שכן אמון הציבור במקצוע עריכת הדין תלוי בכך. הערעור נדחה על כל חלקיו, ועורך הדין נדרש לשלם את הוצאות המשיב. ההחלטה ניתנת בהעדר הצדדים, והתאריך הוא 11.12.2022.