ע"א 4605/03

תקציר

מדובר בשלושה ערעורים ובקשת רשות ערעור אחת על מספר החלטות שניתנו על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים בעניין הליך הפירוק של יורם בן עמי בניה ופיתוח (1990) בע"מ. בערעור הראשון, 4605/03, שהוגש על ידי אילן בן עמי וקבוצת י.א. בן עמי בע"מ, נטען כי בית המשפט המחוזי לא קיים דיון ראוי וכי לא ניתן להם משפט הוגן משום שסברו כי דיון ביום 8.12.02 נועד להכריע בסוגיות פרוצדורליות ולא להציג ראיות. גם בערעור השני, 203/04, שהוגש על ידי קבוצת בן עמי, נטען לפגיעה בזכות לשימוע הוגן, ובנוסף נטען כי המפרק לא הוכיח את טענותיו בנוגע להסכם שכירות. הערעור השלישי, 7750/03, שהוגש על ידי יצחק בן עמי, חולק על חובתו לשלם עבור מניות שהוקצו לו. הערעור האחרון, 6289/03, שהעלה המפרק, מערער על המועד שממנו יש לחשב את הריבית וההצמדה על החוב ביחס להון המניות שלא נפרע. הרקע לתיק כרוך ביחסים עכורים, עיכובים בהליך המשפטי וניסיונות פשרה בין הצדדים. בית המשפט המחוזי קבע את הדיון ליום 8.12.02, הבהיר כי יהיה זה הדיון האחרון, והורה על הגשת סיכומים לאחר הדיון. אילן ובאי כוחו לא השתתפו בדיון, ובית המשפט ביסס את החלטותיו על החומרים הקיימים. בית המשפט פסק לטובת המפרק בכל הסעיפים. השופט ריבלין קובע כי אין מקום לטענת המערערים לפגיעה בזכותם לשימוע הוגן, שכן בית המשפט המחוזי הבהיר די הצורך את תכלית הדיון בדצמבר, ולמערערים ניתנה הזדמנות מספקת להשמיע את טענותיהם. זאת ועוד, השופטת מציינת כי טענותיהם העיקריות של המערערים לא פורטו ולא הוכחו, ואין בטענותיהם לגופו של עניין כדי להצדיק התערבות בהחלטות בית המשפט המחוזי. באשר לערעור 203/04 מסכימה השופטת עם ממצאי בית המשפט המחוזי בדבר כדאיות הסכם השכירות וסירובו של יצחק לשתף פעולה עם ההליך. עם זאת, בערעור 7750/03 פוסק השופט ריבלין לטובת יצחק, בציינו כי לכאורה לא הציג הגנה ראויה, ומורה על דיון חדש בעניינו בבית המשפט המחוזי. לבסוף, בערעור 6289/03 מחליטה השופטת כי יש לחשב את הריבית וההצמדה לחוב ממועד הקצאת המניות, ולא ממועד דרישות הפירעון, שכן המניות הוקצו במזומן. מסקנת השופטת היא כי יש לדחות את הערעורים 4605/03 ו-203/04, ואילו את העררים 7750/03 ו-6289/03 יש לקבל, בכפוף להבהרות כאמור.