עע"מ 7958/11

תקציר

בית המשפט לעניינים מנהליים הורה למערערת ליתן למשיבים 1 ו-2 היתר מוגבל לשימוש חורג, שיאפשר להם להמשיך ולהפעיל את עסק תאונות הדרכים שלהם בקרקע חקלאית. ההיתר המקורי לסככה חקלאית בשטח 1500 מ"ר הורחב ללא היתר ל-4500 מ"ר. הוועדה המחוזית דחתה אמנם את בקשת המשיבים להיתר לשימוש חורג, אך בית משפט קמא נעתר לה בתנאים, לרבות מהלך שהובטח קודם לכן והסרת הבנייה הבלתי חוקית. המדינה ערערה וטענה כי בית המשפט לא היה צריך לשקול אם הייתה חריגה משמעותית, וכי לא ניתן לתקן את העוולות הקודמות באמצעות היתר זה. בית המשפט ניסה לתווך בפשרה בין הצדדים, אך הדבר נכשל. ניכר היה כי השימוש בקרקע לעסק למחזור כלי רכב חורג באופן משמעותי מהייעוד החקלאי, והעובדה שרוב המבנים נבנו ללא היתר חיזקה את הצורך לטפל בחריגה. בנוסף, מצא בית המשפט כי היתר קודם לעסק דומה, שפג תוקפו מאז, אינו מצדיק מתן היתר חדש, מה גם שהמשיבים לא מילאו את הבטחתם להעביר את עסקיהם למקום אחר. בסופו של דבר קיבל בית המשפט את ערעור המדינה, החזיר על כנו את החלטת הוועדה המחוזית והורה למשיבים לשלם למדינה הוצאות בסך 10,000 ₪ כל אחד.