ע"א 1928/93

תקציר

פסק הדין נסוב סביב החוקיות וההשלכות של חיוב חברה נסחרת לחשוף את מצבו הבריאותי של יו"ר הדירקטוריון שלה, שסבל מאלצהיימר, במסגרת הליכי מסחר במידע פנים. בפרשה היה מעורב יו"ר דירקטוריון החברה, גרשון רוזוב, שהוגש נגדו כתב אישום יחד עם אחרים בגין סחר במידע פנים. במסגרת הליכים אלה הוצגה חוות דעת רפואית, שחשפה את אבחנת האלצהיימר של רוזוב, מה שהוביל לבקשת בית המשפט לעצור את ההליכים נגדו. רשות ניירות ערך דרשה מהחברה לחשוף כיצד מצבו הבריאותי של רוזוב תואם את חובותיו בדירקטוריון ולהוציא דיווח מיידי על חופשת המחלה שלו בשל הידרדרות במצבו הבריאותי. החברה התנגדה, מה שהוביל לשורה של אתגרים משפטיים. בית המשפט העליון בחן האם מידע בריאותי זה נחוץ למשקיע סביר על פי דיני ניירות ערך והאם פרסום זה פוגע בזכות לפרטיות המוגנת על ידי דיני הפרטיות והטיפול בחולי נפש. בית המשפט הדגיש את חשיבותן של דרישות גילוי שוטפות בשוק המשני לשמירה על אמון המשקיעים ותפקוד שוק יעיל. היא הגיעה למסקנה כי המידע הבריאותי של היו"ר הוא מהותי ואמור להשפיע על החלטות השקעה, תוך שיקוף אמינות הנהלת החברה והיושרה התפעולית. בית המשפט שקל גם את האיזון בין פרטיות לאינטרס ציבורי, וציין כי לקיחת תפקידים מרכזיים בחברה ציבורית עשויה להיות כרוכה בוויתור על זכויות פרטיות מסוימות אם המידע חיוני למשקיעים. בית המשפט קבע כי החלטתה השנייה של הרשות, המחייבת גילוי, תקפה, והדגישה כי האינטרס הציבורי בממשל תאגידי שקוף גובר על שיקולי פרטיות בנסיבות אלה. בסופו של דבר, הערעור התקבל, תוך הדגשת התקדים המשפטי להגנה על משקיעים בשוקי ניירות הערך באמצעות גילוי מידע הולם.