ת"א 45831-03-23

תקציר

פסק דין זה מתייחס לסכסוך בין שני שותפים, עמוס סופר ועמוס חורי, לחברה בע"מ, בנייני סופר חורי בע"מ, אשר הפסיקה לפעול וצברה חובות. בשנת 2014 חתמו השותפים על הסכם בוררות, במסגרתו מונה בורר ליישוב המחלוקות ביניהם הנוגעות לתביעות כספיות ועניינים חשבונאיים. הבורר הוציא מספר פסקי דין, בהם פסק סופי במרץ 2023, שחייב את סופר לשלם סכום נכבד לח'ורי, פסק ביניים בספטמבר 2021 בנוגע לזכאותו של חורי להחזר של 2,500,000 שקל ששולמו לרשויות המס בשם החברה, ופסק נוסף במאי 2023 הנוגע לתיקונים בפסק הסופי. סופר הגיש בקשה לביטול פסקי הבוררות בטענה כי הבורר חרג מסמכותו, ואילו חורי הגיש בקשה לאישור הפסקים וכן ביקש לצרף צדדים נוספים לפסיקה. בית המשפט דחה את מרבית טענותיו של סופר לביטול, וקבע כי הן ממוחזרות וחסרות בסיס, אך קיבל את טענתו בדבר חריגתו של הבורר מהסמכות שהוענקה לו בהסכם הבוררות ביחס לסכום חיוב אחד, שלא היה במסגרת ההסכם. בית המשפט הורה לתקן את פסק הבוררות על ידי ניכוי 628,720 שקל מהסכום הסופי שסופר נדרש לשלם. באשר לבקשתו של חורי לצרף צדדים נוספים להפסקות קבע בית המשפט כי לא ניתן לצרף אותם לפרסים עצמם, שכן החברות והאנשים המדוברים לא היו צד להסכם הבוררות, לא השתתפו בבוררות ולא הסכימו להיות מחויבים בו. ח'ורי יכול היה לפתוח נגדם בהליך נפרד, ובית המשפט הורה כי הסעדים הזמניים שניתנו נגד צדדים אלה יישארו על כנם למשך 90 יום, כך שתביעותיו של ח'ורי יישארו בעינן. בית המשפט גם הורה לסופר לשלם לח'ורי את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין של חורי, ואת ח'ורי לשלם את הוצאות הבקשה ושכר טרחת עורך הדין לצדדים הנוספים.