עת"מ 48237-10-13

תקציר

העתירה בפני בית הדין היא לדחות תלונה שהוגשה נגד העותר, שהוא עורך דין, לבית הדין המשמעתי. העותר טוען כי יש לדחות את התלונה שכן הוגשה ללא סמכות ובניגוד לנהלי המשיב. המשיב, לעומת זאת, טוען כי העתירה צריכה להידון בבית הדין המשמעתי, שהוא בית הדין הפרוצדורלי במקרה זה. בית הדין מסכים עם המשיב וקובע כי טענות העותרים, שבמרכזן הליכים מינהליים, צריכות להישמע בבית הדין המשמעתי, שהוא הפורום המתאים לקובלנות מסוג זה. בית המשפט מצטט פסקי דין קודמים המדגישים את תפקידו של בית המשפט הפרוצדורלי בבואו לדון בחוקיות כתב האישום, לרבות טענות לפגמים שנפלו בפעולות הרשויות המנהליות טרם הגשת כתב האישום. הואיל ועומד בפני העותר סעד חלופי, קרי ערעור לבית הדין המשמעתי, ולאחר מכן, במידת הצורך, לבית הדין המשמעתי הארצי ואף לבית הדין המחוזי, העתירה בפני בית הדין נדחית. עוד צוין בפסק הדין כי לא יהיה צו להוצאות והצו הארעי שניתן קודם לכן מבוטל.