סע"ש 63637-06-24

תקציר

בס"ד **ניתוח משפטי פסק דין – סע"ש 63637-06-24** **בית הדין האזורי לעבודה תל אביב, 16 בינואר 2026** **1. מבוא** פסק דין זה עוסק בשאלת קיומם של יחסי עובד-מעסיק בין רופא שיניים (להלן: "התובע") לבין רופא שיניים אחר המחזיק במרפאה (להלן: "הנתבע"). התובע טען כי הועסק על ידי הנתבע במשך שנים ארוכות וזכאי לקבלת פיצויים בגין זכויות סוציאליות שונות, בסך כולל של 254,423 ₪. הנתבע טען כי התובע הינו עצמאי ונותן שירותים, ולא עובד שכיר. **2. המסגרת הנורמטיבית: מבחנים לקביעת יחסי עובד-מעסיק** בית הדין התבסס על המבחנים המקובלים בפסיקה לקביעת קיומם של יחסי עובד-מעסיק, תוך שימת דגש על "המבחן המעורב". מבחן זה כולל את "מבחן ההשתלבות" (בפניו החיובי והשלילי) ומבחני משנה נוספים. * **מבחן ההשתלבות (הפן החיובי):** בוחן את מידת השתלבותו של מבצע העבודה במערך הארגוני של המעסיק. נבחנים קריטריונים כגון: פיקוח על שעות עבודה ומקום ביצוען, מרכזיות וחיוניות הפעולה לפעילות המעסיק, הליכי התקשרות, רציפות הקשר, שליטת המעסיק על אופן הביצוע, כפיפות, בלעדיות, הסתייעות בעובדים אחרים, אספקת חומרים ועוד. * **מבחן ההשתלבות (הפן השלילי):** בוחן האם למבצע העבודה עסק משלו, האם ההשתלבות נעשתה באמצעות עסקו, נשיאה בסיכונים, הנאה מייעול, בעלות על ציוד, נשיאה בהוצאות ועוד. * **מבחני משנה:** אופיו האישי של העיסוק, הכפיפות, הכוח לשכור ולפטר, צורת ניכויי מס וביטוח לאומי, ואופן ראיית הצדדים את היחסים ביניהם. בית הדין הדגיש כי במקרים גבוליים, ורק בהם, להסכמת הצדדים (ככל שהיא אמיתית ומשקפת את המציאות) עשוי להיות משקל, אך הסכמה זו לבדה אינה גוברת על הסממנים האובייקטיביים המצביעים על יחסי עובד-מעסיק. **3. יישום המבחנים על המקרה הנדון** **א. הפן החיובי של מבחן ההשתלבות:** * **מרכזיות וחיוניות:** נקבע כי עבודת התובע (מתן טיפולי שיניים) היוותה ליבת עיסוקה של המרפאה, פעילות רגילה, מרכזית וחיונית, והתובע היווה חלק אינטגרלי מהמערך הארגוני. * **רציפות הקשר:** התקיימו קשרים רציפים בין הצדדים במשך כ-7 שנים (ובסך הכל כ-18 שנים), כאשר העבודה התבצעה במתכונת קבועה של יומיים בשבוע. בית הדין ציין את הפסיקה הגורסת כי העסקה רבת שנים עשויה דווקא לחזק את הטענה ליחסי עובד-מעסיק. * **פיקוח ושליטה:** התובע היה כפוף לנהלי המרפאה, נדרש להודיע על היעדרויות, וכמות הטיפולים נקבעה על ידי מזכירות המרפאה. עם זאת, התובע נהנה מעצמאות מקצועית מסוימת בהיבטים טיפוליים. בית הדין העיר כי הנתבע היה בכוחו להטיל על התובע טיפולים. * **שימוש בציוד:** התובע עשה שימוש בציוד שסופק על ידי המרפאה. בית הדין הדגיש כי אספקת כלי עבודה על ידי המעסיק אינה ראיה מכרעת. **ב. הפן השלילי של מבחן ההשתלבות:** * **עסק עצמאי:** התובע עבד גם במרפאות אחרות והפיק חשבוניות, אך בית הדין קבע כי אין בכך כדי לשלול מעמד של עובד, כל עוד העבודה אינה מתבצעת באמצעות עסק המנוהל על ידו. * **נשיאת סיכונים והנאה מייעול:** התובע טען כי נושא בסיכון (רווח והפסד), אך במקביל טען כי המרפאה מספקת לו עבודה. בית הדין פירש זאת כעובד המקבל תמורה בהתאם לתפוקה, בדומה לעובד שכיר. * **הוצאות:** התובע נשא בהוצאות ביטוח אחריות מקצועית, אך הנתבע נשא בחלק הארי של ההוצאות (שכר, ציוד, מעבדה). **ג. מבחני משנה:** * **הקשר האישי:** התובע נדרש לתת את שירותיו באופן אישי, והנתבע לא הוכיח כי התובע יכול היה לשלוח מחליף או היה צריך למצוא אחד בעצמו. * **כוונת הצדדים:** בית הדין קבע כי מתכונת ההעסקה הוכתבה לכתחילה על ידי הנתבע, אך לאורך זמן התובע היה שווה נפש למתכונת זו. בית הדין קבע כי התובע לא התנגד או ביקש לשנות את אופן ההתקשרות. בית הדין בחן את טענות הצדדים לגבי האם הוצע לתובע לעבוד כשכיר, ודחה את גרסת נציג הנתבע כמסייעת יותר לנתבע, כיוון שהיא סותרת את עדות הנתבע עצמו. **4. קביעת בית הדין: קיומם של יחסי עובד-מעסיק** לאחר בחינת כלל הראיות והעדויות, בית הדין הכריע כי **הכף נוטה בבירור להכרה ביחסי עובד-מעסיק** בין התובע לנתבע. בית הדין מצא כי "מירב הסממנים האובייקטיביים מובילים למסקנה כי מדובר בעובד". לאור זאת, נקבע כי להסכמת הצדדים בדבר התקשרות כעצמאי אין כל משקל במקרה זה. **5. זכויות כספיות** לאחר קביעת קיומם של יחסי עובד-מעסיק, בית הדין עבר לדון בזכויות הכספיות: * **שכר קובע:** התקבל חישובו של התובע, על פיו השכר הקובע עומד על 4,075 ₪ לחודש, בהתבסס על הכנסותיו בפועל (בניכוי מע"מ) בשנים הרלוונטיות. * **היקף משרה:** התקבל היקף המשרה שנטען על ידי התובע, 40%. * **נסיבות סיום העסקה:** בית הדין קבע כי התובע **התפטר** ולא פוטר, בשל הירידה בהכנסותיו (ככל הנראה עקב המלחמה). משכך, נקבע כי **אינו זכאי לפיצויי פיטורים**. * **דמי הבראה:** התובע זכאי לדמי הבראה בגין התקופה שחלה עליה התיישנות (מיולי 2017 עד דצמבר 2023), בסך 8,316 ₪, מחושבים לפי ותק, היקף משרה ותעריף יומי. * **פדיון ימי חופשה:** התובע זכאי לפדיון ימי חופשה בגין השנים 2021-2023 בלבד, בסך 7,635 ₪, בהתבסס על חישוב ימי חופשה המגיעים לו לפי ותק והיקף משרה, תוך הנחה כי ניצל חלק מהם. * **פנסיה:** התובע זכאי לפיצוי בגין אי הפקדות לביטוח פנסיוני (רכיב תגמולים) החל מיולי 2017 עד אוקטובר 2023, בסך 20,131 ₪. * **החזר הוצאות נסיעה:** התובע זכאי להחזר הוצאות נסיעה בסך 1,821 ₪, כפי שנתבע. * **פיצוי בלתי ממוני:** בית הדין **דחה** את דרישת התובע לפיצוי בלתי ממוני. בית הדין נימק זאת בכך שאופי התפקיד (רופא שיניים) הוא "חלופי", כלומר יכול להתבצע הן על ידי עובד והן על ידי קבלן. כמו כן, נקבע כי מקור ההתקשרות אינו נעוץ בחוסר תום לב של הנתבע אלא בסיווג שגוי. בנוסף, לא מדובר במקום עבודה מאורגן, וייתכן שלתובע היה אינטרס לעבוד כעצמאי. לא הייתה חובה חוקית למתן הודעה על תנאי עבודה בתחילת ההתקשרות, וצו הרחבה לחובת ביטוח פנסיוני פורסם רק מספר שנים לאחר תחילת ההתקשרות. כמו כן, התובע לא פוטר, ולכן טענות בדבר היעדר שימוע או הודעה מוקדמת אינן רלוונטיות. * **טענת קיזוז:** טענת הקיזוז של הנתבע נדחתה, שכן הוכח כי הוסכם שהטיפולים שבוצעו על ידי התובע עבור אחיו ובת זוגו לא יחויבו. **6. סוף דבר** התביעה התקבלה **בחלקה**. הנתבע חויב לשלם לתובע סך כולל של 37,903 ₪ (8,316 ₪ דמי הבראה + 7,635 ₪ פדיון חופשה + 20,131 ₪ פיצוי פנסיוני + 1,821 ₪ החזר הוצאות נסיעה). בשל אחוז ההצלחה הנמוך יחסית לסכום התביעה, אך לאור קביעת בית הדין בעניין הפיצוי הלא ממוני, נקבע כי **כל צד יישא בהוצאותיו**. **7. חידושים ונקודות משפטיות מרכזיות** * **יישום המבחנים המעורבים:** פסק הדין מדגים את היישום המעמיק של המבחנים השונים לקביעת יחסי עובד-מעסיק, תוך איזון בין הפנים השונים של מבחן ההשתלבות ומבחני המשנה. * **מעמד מקצועות חלופיים:** בית הדין התייחס למעמד רופאי שיניים, וקבע כי מדובר בתפקיד "חלופי" שיכול להתבצע הן כעובד והן כקבלן, בהתאם לנסיבות. הדבר מתכתב עם הפסיקה בעניין ד"ר טורבטי וד"ר חן, אך בית הדין מבחין בין מקרים אלו. * **תום לב והסכמה:** בית הדין הדגיש כי הסכמת הצדדים להתקשר כעצמאים אינה גוברת על הסממנים האובייקטיביים המעידים על יחסי עובד-מעסיק, במיוחד כאשר הסיווג המשפטי אינו "מקרה גבול". * **פיצוי בלתי ממוני:** הדחייה של הפיצוי הבלתי ממוני התבססה על מספר גורמים, ביניהם: אופי התפקיד החלופי, היעדר כוונת זדון או חוסר תום לב של המעסיק (אלא סיווג שגוי), העובדה שהתובע עצמו נהנה מהמתכונת, והעובדה שלא פוטר. * **חישוב זכויות:** בית הדין פסק זכויות בהתאם לתמורה הקבלנית בפועל, כאשר לא הוכח "שכר חלופי" מובהק. פסק הדין מדגיש את החשיבות של בחינת כלל הנסיבות והסממנים האובייקטיביים בקביעת מעמד העובד, ולא להסתפק בהסכמת הצדדים או בכינויים חיצוניים.