ע"פ 2603/90
פסק-דין עליון
תקציר
פסק הדין מתייחס לבעל ואישה המערערים על הרשעתם בעבירות הקשורות לנהיגה. הבעל הורשע בנהיגה ללא רישיון וללא ביטוח, ואי ציות לתמרור. האישה הורשעה בכך שאפשרה לנהג ללא רישיון להפעיל את רכבה. השאלה המרכזית היא האם יש לקבל את עדותם של הנאשמים, שלא נחקרה בחקירה נגדית, כעדות אמת. בית משפט השלום בתעבורה האמין לעדויות השוטרים והרשיע את הנאשמים. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור על פסק דין זה. בית המשפט העליון דחה גם הוא את הערעור, ואישר את פסקי הדין של הערכאות הנמוכות יותר. בית המשפט העליון קבע כי אי חקירה נגדית של נאשם אינה הופכת אוטומטית את עדותו לאמת. על בית המשפט לשקול את מכלול הנסיבות ואת השפעת היעדר החקירה הנגדית על הגנת הנאשם. במקרה זה, עדויות השוטרים היו ישירות וחד משמעיות, והשופט מצא את גרסת הנאשמים לאירועים כשקרית. לפיכך, היעדר החקירה הנגדית לא פגע במהימנות עדויות השוטרים. בית המשפט הדגיש כי על התביעה לערוך בדרך כלל חקירות נגדיות, אלא אם כן היא סבורה שאין בכך צורך, והסביר את נימוקיה לבית המשפט.
ע"פ 2603/90 אליאס אלפאר נ' מדינת ישראל, עליון (3.7.1991)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.