חדל"ת 28825-02-23

תקציר

## ניתוח משפטי: סעיף 324 לפקודת העיריות והליכי חדלות פירעון **מבוא:** החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בעניין חדל"ת 28825-02-23 (להלן: "החלטה") עוסקת במתח שבין דרישת רשות מקומית לקבלת אישור על סילוק חובות היטלי פיתוח כתנאי להעברת זכויות בנכס, לבין חובותיה של הרשות במסגרת הליכי חדלות פירעון. ההחלטה מחדדת עקרונות יסוד בדיני חדלות פירעון, תוך יישומם על הוראות ספציפיות בפקודת העיריות. **העובדות הרלוונטיות:** 1. **קבוצת מוריה:** חברות שהוכרזו כחדלות פירעון, כאשר אחת מהן, מוריה קפיטל, מחזיקה ב-50% ממניות חברת ארגושן, בעלת זכויות חכירה בנכס נשוא הבקשה. 2. **הנכס:** זכויות חכירה הרשומות על שם ארגושן, אשר מונו בעלי תפקיד (נאמנים וכונס נכסים) למימושן. 3. **מכירת הנכס:** בית המשפט אישר מכירת זכויות ארגושן בנכס לחברת שי חי אחזקות נדל"ן בע"מ (להלן: "הרוכשת") בתמורה ל-11 מיליון ₪. 4. **דרישת העירייה:** עיריית באר יעקב (להלן: "העירייה") דרשה תשלום חוב היטל פיתוח בסך 616,534 ₪ כתנאי למתן אישור להעברת הזכויות בלשכת רישום המקרקעין, בהתאם לסעיף 324 לפקודת העיריות. 5. **טענות בעלי התפקיד:** טענו כי חוב היטל הפיתוח לא הוכח, ואף אם קיים, מדובר בחוב עבר שחל עליו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "חוק חדלות פירעון"). לטענתם, דרישת העירייה מהווה חוסר תום לב, במיוחד לאור עיתוי שליחת דרישת התשלום. 6. **טענות העירייה:** טענה כי חוב היטל הפיתוח נדרש בגין מרכיב הקרקע, וכי קמה לה "צומת גביה" נוספת בעת בקשת האישור להעברת הזכויות. הציגה כי ארגושן ביקשה היתר בנייה, שילמה היטלי פיתוח, אך חזרה בה מהבקשה והכספים הושבו לה. לאחר מכן, כשהתבקש אישור העברת הבעלות, טענה העירייה כי יש לדרוש את תשלום היטלי הפיתוח בגין רכיב הקרקע. **ניתוח משפטי:** **1. סעיף 324 לפקודת העיריות והמעמד המשפטי של הרשות המקומית:** סעיף 324(א) לפקודת העיריות מחייב הצגת תעודה מרשות מקומית המעידה על סילוק כל החובות המגיעים לה מאת בעל הנכס ביחס לנכס, כתנאי לרישום העברה בפנקסי המקרקעין. הוראה זו נועדה להבטיח גבייה יעילה של חובות לרשויות מקומיות. **2. הפסיקה בעניין בג"ץ הרצליה והיחס לחדלות פירעון:** ההחלטה מתבססת באופן משמעותי על פסיקת בית המשפט העליון בבג"ץ 7009/04 עיריית הרצליה נ' היועץ המשפטי לממשלה (להלן: "בג"ץ הרצליה"). בג"ץ הרצליה קבע כי חוב לרשות מנהלית, לרבות חובות ארנונה והיטלי השבחה, נסוג מפני חוב לנושה מובטח, הן בהליכי חדלות פירעון קולקטיביים והן בהליכי כינוס נכסים. הוראות סעיף 324 לפקודת העיריות, וכן סעיף 10(א) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, אינן מקנות לרשויות מעמד של נושה מובטח בגין חובות אלו. **3. תחולת בג"ץ הרצליה על היטלי פיתוח:** בית המשפט בהחלטה מרחיב את העיקרון שנקבע בבג"ץ הרצליה גם לחובות היטלי פיתוח. נקבע כי היטלי פיתוח הם בעלי זיקה נמוכה יותר לנכס מאשר היטלי השבחה, ולכן אף יותר מכך, הדרישה לתשלומם אינה מקנה לרשות עדיפות על פני נושים מובטחים. **4. מעמדו של בנק מזרחי כנושה מובטח:** במקרה הנדון, בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: "בנק מזרחי") הינו נושה מובטח, אשר זכויותיו בנכס מובטחות במשכנתא מדרגה ראשונה ושעבודים נוספים. חובותיו של בנק מזרחי, כנושה מובטח, גוברים על חובות כלליים, לרבות חובות לרשות המקומית שאינם מובטחים. **5. התנהלות העירייה והשלכותיה:** * **השבת כספי היטלי הפיתוח:** העירייה השיבה לארגושן את כספי היטלי הפיתוח ששולמו, ללא קיזוז החוב הנטען. בית המשפט קובע כי בכך, העירייה איבדה את זכותה לגבות את החוב בשלב מאוחר יותר, במיוחד לאור העובדה שדרישת התשלום נשלחה רק לאחר פניות בעלי התפקיד לקבלת אישור ההעברה. * **"צומת גביה" נוספת:** טענת העירייה בדבר "צומת גביה" נוספת בעת בקשת האישור להעברת זכויות נדחית. בית המשפט קובע כי הדרישה מבוססת על סעיף 324 לפקודת העיריות, אשר כאמור, אינו מקנה מעמד של נושה מובטח ונסוג מפני חובות של נושים מובטחים. * **חוב עבר:** גם אם היה קיים חוב היטל פיתוח, הרי שמדובר בחוב עבר. בהליכי חדלות פירעון, חובות עבר יש להגיש כתביעות חוב. הרשות המקומית אינה יכולה להתנות מתן אישורים הנדרשים למכירת נכס בתשלום חוב עבר שאינו מובטח. * **חוסר תום לב:** בית המשפט רומז להתנהלות בחוסר תום לב מצד העירייה, במיוחד לאור עיתוי שליחת דרישת התשלום, סמוך למועד דיון בבקשה הנוגעת לכספים שהועברו מארגושן לעירייה. **6. אינטרס הציבור בהליך חדלות פירעון:** החלטת בית המשפט משקפת את האינטרס הציבורי הרחב יותר בהליכי חדלות פירעון – שיקום כלכלי ומימוש יעיל של נכסים לטובת כלל הנושים. התנהלות המעכבת הליכים אלו, כגון דרישות בלתי מבוססות או תנאים שאינם עולים בקנה אחד עם דיני חדלות הפירעון, אינה מתקבלת על הדעת. **7. חידושים משפטיים:** * **הרחבת ההלכה:** ההחלטה מרחיבה את הלכת בג"ץ הרצליה, אשר עסקה בארנונה והיטלי השבחה, גם לחובות היטלי פיתוח. בכך, בית המשפט מבהיר כי עקרון עליונות הנושים המובטחים על פני רשויות מקומיות בגין חובות שאינם מובטחים, הוא עיקרון כללי בדיני חדלות פירעון. * **דגש על חובות עבר:** ההחלטה מדגישה את החשיבות של הגשת תביעות חוב בהליכי חדלות פירעון, ואת האופי הבלתי חוקי של התניית פעולות הנדרשות להשלמת הליך כינוס, בתשלום חובות עבר שאינם מובטחים. * **ביקורת על התנהלות רשות:** בית המשפט אינו מהסס להביע עמדה ביקורתית כלפי התנהלות רשות מקומית, כאשר זו פועלת בחוסר תום לב או באופן המנוגד להוראות החוק ופסיקות קודמות. **סוף דבר:** בית המשפט נעתר לבקשת בעלי התפקיד ומורה לעירייה להנפיק את האישורים הנדרשים ללא כל תנאי. ההחלטה מהווה תקדים חשוב המאשרר את עליונותם של דיני חדלות פירעון וסדרי הנשייה על פני דרישות גביה של רשויות מקומיות, כאשר מדובר בחובות שאינם מובטחים, ובפרט כאשר אלו חובות עבר. בכך, בית המשפט מקדם את האינטרס של כלל הנושים, תורם ליעילות הליכי חדלות הפירעון, ומחזק את ההגנה על בעלי תפקידים הפועלים במסגרתם.