פר"ק 29594-08-14

תקציר

התיק בבית המשפט סובב סביב צ'ק שנמסר לבנק לצורכי ניכיון. הבנק טוען כי יש לו העדפת שכחה על פני נאמן לגבי השיק, אותה ניתן לבסס בשני אופנים: ראשית, אם הבנק מוכר כנושה מובטח, ושנית, אם החזקתו בשיק נחשבת ראויה. הדיון מתמקד בשאלה האם לבנק יש זכות לשעבוד על השיק. למרות שלבנק אין שעבוד, הוא טוען שיש לו זכות כזו מכוח סעיף בהסכם ניהול החשבון. עם זאת, בית המשפט מוצא כי החזקת השיק על ידי הבנק אינה נחשבת ראויה על פי פקודת השטרות, שכן השיק לא נמסר לבנק לצורך ניהול חשבון החברה או כבטוחה להלוואה. בנוסף, הודעת הבנק לחברה כי אין ברצונו לנכות את השיק הביאה לביטול העסקה ולהחזרת השיק, מה שמעיד על כך שהשיק לא שימש כבטוחה. טענות הבנק כי יש לקיים את זכותו לשעבוד ולחזקה בשיק אינן צלחות. לפיכך, בית המשפט פוסק לטובת הנאמן, ומורה לבנק למסור את השיק ולהחזיר את הוצאות הנאמן, ומגיע למסקנה כי טענת הבנק חסרת שחר.