ת"א 24603-03-23

תקציר

פסק הדין מקבל את הבקשה שהגישו המבקש מס' 1 (אטדגי) והחברות (המשיבים 2 ו-3) נגד המשיבים 1 (גולדשטיין), 2 (שמיר) ו-3 (מטוב). המבקשים ביקשו למנוע מגולדשטיין לשדל את לקוחות החברות ולהשתמש בסחורה שהוזמנו על ידי החברות. החברות גם ביקשו להעביר אליהן את הסחורה שהוזמנה ממטוב עם התשלום. פסק הדין מורה לגולדשטיין להימנע מיצירת קשר עם מי מהגורמים המופיעים בקבוצת הוואטסאפ, כהגדרתה באפליקציה, למשך שישה חודשים או עד להודעה חדשה. באשר לבקשה נגד מטוב ושמיר, מורה פסק הדין כי הסחורה שהוזמנה תועבר למבקשים עם תשלום מלוא העלות, לרבות הוצאות נוספות, כנגד הצגת קבלות. על המבקשים להמציא ערבות בנקאית בסך 70,000 ₪ להבטחת חלקו של מטוב ברווחים. המשיבים יישאו בהוצאות המבקשים באופן שווה, בסך של 10,000 ₪. ההחלטה מבוססת על הוכחת עילת תביעה לכאורה על ידי המבקשים ואיזון ברור של נוחות לטובתם. בית המשפט מצא אמינות לעדותו של אטדגי כי החברות שילמו עבור הסחורה שהוזמנה וכי גולדשטיין הפר את ההסכם בכך ששידל לקוחות. בעניין מטוב קיבל בית המשפט כי התנהלות החברות מעידה על נכונות לשלם עבור הסחורה וכי המכתב הדורש תשלום מלא מראש מהווה שינוי בתנאי החוזה. השופטת הדגישה כי סעד זמני הוא סעד מן הצדק, בהתחשב בתום לב, בעיתוי ובמאזן הנוחות.