עמ"נ 9099-06-14

תקציר

השופטת בחנה בקפידה את נימוקי הערעור ואת הטיעונים שהציגו הצדדים. הם החליטו לדחות את הערר, שכן החלטת ועדת הערר אינה נראית בלתי סבירה באופן קיצוני המצדיקה התערבות שיפוטית. החלטה זו מבוססת על עקרון אי ההתערבות בשיקול הדעת המינהלי, כל עוד הוא נותר סביר. במקרה דנן, קביעתה של ועדת הערר כי מיקום מסילת הרכבת צמוד לכביש 85 ולא יפגע בחלקות המערערים הייתה מפורטת ומנומקת היטב. היא נתמכת גם בראיות שהוצגו בנוגע לתכניות השונות, לרבות תמ"א ותמ"א 23. בעוד שהתכניות עצמן אולי לא הזכירו במפורש את חלקות המערערים, אדם סביר היה צריך לחשוד בפגיעה אפשרית ברכושם ולפעול בהתאם. לפיכך מגיעה השופטת למסקנה כי יש לדחות את הערעור, והמערערים אחראים לתשלום הוצאות משפט בסך 5,000 ₪ לרכבת ישראל.