LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ע"א 1777/08

פסק-דין עליון

📋
מספר הליך1777/08
📂
סוג הליךע"א
📅
תאריך19 באוקטובר 2008
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםצבי ביאלוסטוצקי נ' בנק ירושלים בע''מ
👨‍⚖️
שופטיםד' ביניש

תקציר

הניתוח המשפטי המסופק מתאר עקרונות מפתח וסטנדרטים משפטיים בנוגע לחוסר משוא פנים ופסילה שיפוטית. להלן עקרונות הליבה והחידושים המשפטיים שהוצגו: עקרונות משפטיים: 1. **נטל ההוכחה במקרים של פסילה**: - על המערער מוטל הנטל לבסס טענות לפיהן השופט השמיע הצהרות פוגעניות או הראה הטיה שתיצור *"חשש אמיתי לחוסר משוא פנים". * - אמירות שלא תועדו בפרוטוקול הדיון נעדרות תשתית עובדתית מספקת כדי להצדיק פסילה (ע"א 11702/05 ארביב נ' לוצינגר). 2. **תפקידו של בית המשפט בניהול משפטים**: - לבית המשפט יש את הסמכות והאחריות להעיר הערות הנוגעות לניהול תקין ויעיל של ההליך. הערות אלה הן בשיקול דעתו של בית המשפט ואינן מרמזות מטבען על משוא פנים (מצטט ע"א 1013/92 הרוש נ' הרוש). 3. **סטנדרטים לפסילה על סמך הערות או התנהגות**: - הערות ביקורתיות של שופט, גם אם הן קשות, אינן מצדיקות פסילה אוטומטית, בתנאי שהן אינן יוצרות "חשש אמיתי להטיה". * - ההערכה היא *ספציפית למקרה*, ומתמקדת בשאלה האם הצהרות כאלה מסוגלות להשפיע על תפיסת היעדר משוא פנים. 4. **איפוק בהערות שיפוטיות**: - על השופטים לנהוג באיפוק ולשקול כיצד הערותיהם נתפסות, במיוחד על ידי הצדדים המעורבים. - גם לאחר השמעת הערות ביקורתיות, שופט נותר רשאי לשפוט את המקרה ללא משוא פנים, אלא אם כן ההערות מעוררות חשש אמיתי למשוא פנים (מצטט את ע"א 732/86 חליוה נ' מדינת ישראל). 5. **הערכת הטיה או חוסר משוא פנים בפועל**: - עצם קיומן של הערות שליליות או מחלוקות עובדתיות על התנהלות השופט אינו מספיק כדי לפסול את בית המשפט אלא אם כן הן יוצרות "חשש אמיתי וסביר להטיה". * - ההבהרה וההסברים של השופט לגבי הערותיה, יחד עם הרקע האישי שלה, חיזקו את חוסר משוא הפנים שלה. 6. **מקום ראוי לחוסר שביעות רצון מהחלטות שיפוטיות**: - חוסר שביעות רצון מהחלטות פרוצדורליות או מניהול הליכים מטופל בדרך כלל באמצעות תהליכי ערעור, ולא בקשות פסילה. - עילות הפסילה שמורות לנסיבות שבהן היעדר משוא פנים נפגע באמת, ולא רק אי הסכמה עם פסיקות שיפוטיות (מצטט ע"א 7186/98 מלול נ' ג'אן). חידושים משפטיים: - הניתוח מדגיש גישה ניואנסית וספציפית למקרה לקביעת *"חשש אמיתי מהטיה",* המרתיעה פסילה אוטומטית על סמך ביקורת או חילוקי דעות פרוצדורליים. - הוא מדגיש את זכותה של הרשות השופטת להשמיע ביקורת או להשמיע הערות רלוונטיות לניהול המשפט ללא סיכון של תפיסות מוטות, בתנאי שהן מופעלות במסגרת של ריסון. - הפסיקה כאן מחדדת את הקריטריונים להערכה אם הערות שיפוטיות מאיימות על חוסר משוא פנים, ומאזנת בין שיקול דעת שיפוטי לבין הגנה מפני משוא פנים. לסיכום, הפסיקה מחזקת את העיקרון שהערות ביקורתיות של שופט אינן מאיימות מטבען על היעדר משוא פנים, אלא אם כן הן גורמות לחשש *"מבוסס היטב* *ו* *אובייקטיבי* להטיה". * הסטנדרטים לפסילה נותרו מחמירים וספציפיים למקרה, תוך שימת דגש על איפוק וחשיבות השמירה על טוהר ההליך השיפוטי.

ע"א 1777/08 צבי ביאלוסטוצקי נ' בנק ירושלים בע''מ, עליון (19.10.2008)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית