ת"צ 30614-12-12

תקציר

המבקש, זומר, ביקש לאשר תביעה ייצוגית נגד סקיילקס וטלקום. זומר טען כי מכירת מניות פרטנר על ידי סקיילקס לטלקום במחיר נמוך תפגע באינטרסים של מחזיקי האג"ח הציבוריות של סקיילקס. הוא ביקש מבית המשפט להתערב ולבחון את העסקה, שאושרה על ידי מחזיקי האג"ח, בטענה שיש לראות בה הסדר חוב, ולכן היה צריך למנות מומחה שיבחן אותה. המשיבים טענו כי מחזיקי האג"ח הבהירו כי אינם מעוניינים בייצוגו של זומר וכבר אישרו את העסקה. עוד הדגישו כי העסקה לא שינתה את תנאי אגרות החוב שבידי הציבור. בית המשפט קבע כי הבקשה לאישור תובענה ייצוגית אינה הדרך הראויה לערער על העסקה. במקום זאת, היה על זומר לפנות לבית המשפט לפירוק לפי סעיף 350 לחוק החברות. בית המשפט הדגיש כי העסקה לא היוותה הסדר חוב כהגדרתו בחוק, שכן היא לא הייתה כרוכה בשינוי תנאי הפירעון של אגרות החוב שבידי הציבור. כמו כן, מחזיקי האג"ח, שאישרו ברוב מוחץ את העסקה למרות התנגדותו של זומר, צריכים להיות מיוצגים על ידי הנאמן שמונה עבורם, ולא ניתן היה להתעלם מהחלטתם. בית המשפט מצא את טענותיו של זומר לא משכנעות וציין כי הוא לא הגיש תביעה נגד הנאמן או החברות, אלא ניסה לעקוף את ההליך המשפטי התקין. בסופו של דבר, דחה בית המשפט את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, וציין כי דרך הפעולה הראויה הייתה לפעול על פי המנגנון הקבוע בסעיף 350 לחוק החברות. בית המשפט גם הורה לזומר לשאת בהוצאות בקשות הסילוק, בסך כולל של 25 אלף שקל לכל צד.