ת"א 67874-06-18

תקציר

השופט, לאחר שבחן את מכלול הראיות והעדויות שהוצגו בתיק, קבע כי יש לדחות את תביעת התובע. התביעה לא ענתה להגדרת "תאונת דרכים" לפי חוק הפיצויים. השופט האמין לגרסתו של התובע לאירועים, לפיה הוא נפגע פיזית במהלך האירוע. עם זאת, האירוע לא נחשב לתאונת דרכים שכן מדובר במעשה מכוון לגרימת נזק, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הפיצויים. השופט קיבל את גרסתם המשכנעת של הנתבעים לאירועים, ובפרט את זו של נאשם 1, ממנה עולה כי התובע רדף אחריהם טרם האירוע. הם גם חוו חשש לחייהם. מעשיו של הנתבע 1 נועדו להגן על עצמו כדי למנוע מהתובע לפגוע בהם. השופט הדגיש כי נהיגה לעבר אדם כדי למנוע ממנו לנוע שקולה לכוונה לפגוע בו. סוג זה של שימוש ברכב אינו מכוסה בחוק הפיצויים, שכן הוא אינו מהווה סיכון תעבורתי טיפוסי אלא דומה לשימוש בנשק. זאת ועוד, התנהגותו של התובע תרמה באופן משמעותי לאירוע, שכן סיכן עצמו בכך שיצא מרכבו ונעמד בנתיב רכבו של הנתבע 1. השופט הגיע למסקנה כי הנתבעים הצליחו להוכיח קיומו של חריג להגדרת "תאונת דרכים" והורה לתובע לשאת בהוצאות הנתבעים, לרבות הוצאות משפט, בסך 60,000 ₪.