רע"א 34311-05-26

תקציר

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים **רע"א 34311-05-26** **לפני: כבוד השופט יחיאל כשר** **המבקש:** פלוני **נגד** **המשיבות:** 1. איה כהן 2. מירית הררי **בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז – לוד (השופטת א' אורן), מיום 10.5.2026, ב-ע"א 26721-05-26** **החלטה** **מבוא** בקשת רשות הערעור הוגשה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר דחה ערעור על החלטת בית משפט השלום. בית משפט השלום דחה בקשה של המבקש למתן צו לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 (להלן: "חוק מניעת הטרדה מאיימת"), נגד רופאה בקופת חולים ומנהלת אגף שירותים חברתיים. טענת המבקש הייתה כי המשיבות עושות שימוש לרעה בגישתן לתיק הרפואי שלו ולתיק הסוציאלי של משפחתו, ופוגעות בכבודו ובפרטיותו. **רקע עובדתי ומשפטי** 1. **החלטת בית משפט השלום:** בית משפט השלום דחה את בקשת המבקש למתן צו לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת. בית המשפט קבע כי טענות המבקש נטענו באופן גורף וכללי ללא ראיות, וכי הסכסוך אינו ממין הסכסוכים שהחוק נועד להגן עליהם. החוק נועד בעיקרו להגן על נשים שנרדפות על רקע סיום מערכות יחסים. בנוסף, ציין בית המשפט כי המבקש פונה לערכאות שיפוטיות שונות בטענות דומות, אשר נדחו בשל היות ההליך לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת אינו האכסניה המתאימה. בית המשפט דחה גם בקשה לקיים דיון במעמד צד אחד (אשתו של המבקש) ללא הצדקה. 2. **פסק דין בית המשפט המחוזי:** בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המבקש על החלטת בית משפט השלום. בית המשפט המחוזי אימץ את קביעות בית משפט השלום וקבע כי אין מקום לטענות המבקש בהליך לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת. 3. **בקשת רשות הערעור:** המבקש עותר בבקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. הוא שב וטוען כי למשיבה 1 אין סמכות לעיין בתיקו הרפואי וכי היא פוגעת בשמו הטוב. הוא טוען כי עניינו דומה להגנה על נשים המסיימות מערכות יחסים, וכי המשיבה 1 "רודפת" אותו בשל החלטתו להפסיק להיות מטופל אצלה. הוא עותר להרחקת המשיבה 1 מעיר מגוריו, וטוען כי היה על בתי המשפט לשמוע את אשתו. 4. **היסטוריה שיפוטית:** המבקש הגיש הליכים רבים לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת נגד גורמי רווחה וטיפול, אשר נדחו, וכך גם ערעורים ובקשות רשות ערעור שהגיש לבית משפט זה, אשר נדחו אף הן (כפי שמפורט בפסקה 4 להחלטה). **דיון והכרעה** **היבטים משפטיים מרכזיים:** * **הגבלת ערעור "גלגול שלישי":** השופט כשר מדגיש כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים חריגים, כאשר מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, או כאשר הימנעות ממתן הרשות עלולה לגרום לעיוות דין. * **אי-התאמת ההליך:** הליבה של פסיקת בית המשפט היא כי ההליך לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת אינו האכסניה המתאימה לבירור טענות המבקש. החוק נועד למקרים ספציפיים של הטרדה מאיימת, לרוב במסגרת מערכות יחסים שהסתיימו, ואינו מיועד לבירור טענות על שימוש לרעה במידע רפואי או סוציאלי, או על סכסוכים בין מטופל לנותן שירות. * **שימוש לרעה בהליכי משפט:** השופט מפנה להחלטה קודמת של בית משפט זה (עניין פלוני) בה צוין כי המבקש "שב ומנסה לפרוץ שער שנסגר בפניו, תוך נקיטת הליכי סרק טרדניים וסדרתיים". ההחלטה מצביעה על התנהלות העולה כדי שימוש לרעה בהליכי משפט, וכי טענותיו של המבקש כבר נדונו והוכרעו. * **סנקציות פוטנציאליות:** השופט מציין, במבט צופה פני עתיד, כי בית המשפט רשאי לחייב בעל דין בהוצאות במקרים של שימוש לרעה בהליכי משפט, בין לטובת הצד שכנגד ובין לטובת אוצר המדינה. **הכרעת השופט:** השופט כשר קובע כי בקשת רשות הערעור דינה להידחות, אף מבלי להידרש לתשובת המשיבות. הוא מנמק זאת בכך שהבקשה אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינו הפרטני של המבקש, וכי לא ייגרם לו עיוות דין מדחיית הבקשה. למעלה מן הצורך, השופט מחזק את קביעות הערכאות דלֵּית, כי ההליך לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת אינו האכסניה המתאימה לטענות המבקש, וכי יש בכך משום ניסיון "לפרוץ שער שנסגר", ומשום שימוש לרעה בהליכי משפט. **החידוש המשפטי / ההיבט המשפטי העקרוני (למרות שאינו דן בחידוש, אלא בהחלת עקרונות קיימים):** ההחלטה מדגישה את הצורך בהתאמה בין סוג הסכסוך לבין ההליך המשפטי שננקט. היא מבהירה כי חוק מניעת הטרדה מאיימת נועד למטרה צרה, ואינו מהווה "כלי גורף" לפתרון מגוון סכסוכים אישיים, אף אם הם כרוכים בתחושת פגיעה. ההחלטה מחזקת את הגישה של בית המשפט העליון לצמצום התדיינויות חוזרות וחסרות תוחלת, ובהחלטה זו אף מודגשת האפשרות של הטלת הוצאות בגין שימוש לרעה בהליכי משפט. **סוף דבר:** בקשת רשות הערעור נדחית. מכיוון שלא נתבקשה תשובה, לא נפסקו הוצאות.