ע"פ 657/11

תקציר

פסק הדין המדובר הוא תוצאה של ערעור על החלטת ערכאה נמוכה יותר שלא לפסול את עצמה מלדון בתיק. המערער ביקש לפסול את השופט משני טעמים: ראשית, עד תביעה הזכיר בקצרה את עברו הפלילי של המערער, ושנית, בית המשפט הביע לכאורה כי יפעל על פי חובתו של המערער שלא לזמן עד מסוים. הערכאה הנמוכה יותר דחתה את הבקשה, והניעה את המערער להגיש ערעור. עם זאת, הערעור לא צלח, שכן ערכאת הערעור לא מצאה עילה לפסילה. השופט הדגיש כי החלטות הערכאה הנמוכה נראות רלוונטיות ומקצועיות, וכי תחושות הדעה הקדומה הסובייקטיביות של המערער אינן עילה מספקת לפסילה. יתר על כן, החשיפה למידע בלתי קביל מינימלי, כגון עברו הפלילי של המערער, לא נחשבה מספיקה כדי להצדיק את פסילת השופט. גם התבטאויותיו של בית המשפט, אותן פירש המערער כעוינות, נמצאו כמצויות בשיקול דעתו של בית המשפט ואינן מעידות על חשש למשוא פנים. ככלל, הערעור נדחה, והחלטת הערכאה הנמוכה יותר להמשיך לדון בתיק התקבלה.