ב"ל 13858-11-19

תקציר

התיק סובב סביב תביעתם של מר זהר סורוצקי ובנו, מר יקיר סורוטסקי, לבטל את החלטת המוסד לביטוח לאומי (המוסד) אשר שללה את מעמדו של מר יקיר כ"עובד" על פי חוק הביטוח הלאומי. כתוצאה מכך, ביקשו התובעים לקבל בחזרה את תגמולי המילואים ששולמו על ידי מר זוהר ולבטל את חובו של מר יקיר בגין תגמולי מילואים ששולמו ביתר. הסוגיה המרכזית הייתה האם עבודתו של מר יקיר עבור העסק של אביו וחברה חיצונית, קבוצת מיטרלי, מהווה אותו עובד, שכן המוסד דחה את תביעתו להטבות מילואים. בית הדין בחן את טיב היחסים, תוך התמקדות בגורמים כמו שכר, שעות עבודה ואמינות התובעים. פסק הדין מצא כי עדויות התובעים אינן עקביות וחסרות אמינות, עם מספר סתירות. נקבע כי עבודתו של מר יקיר עבור קבוצת מיטרלי הייתה עצמאית ואינה קשורה לעסקיו של מר זוהר, אשר שימשו רק צינור להעברת כספים. התובעים לא הביאו ראיות לקיום יחסי עובד-מעביד אמיתיים, לרבות חוזי עבודה והוכחת עבודה שבוצעה בפועל ושכר שהתקבל. בנוסף, בית הדין פקפק בהסברים המעורפלים של התובעים ובהצהרות הסותרות לגבי תפקידו ושעות עבודתו של מר יקיר, במיוחד בכל הנוגע לטיול בדרום אמריקה במהלך העסקתו הנטענת. דברי התובעים עצמם בפני חוקר המוסד סתרו את טענותיהם בבית המשפט. בפסק הדין הודגש כי מר יקיר לא עמד בהגדרת "עובד" לפי חוק הביטוח הלאומי, שכן עבודתו לא הייתה סדירה והכרחית לעסק. יתר על כן, השכר הגבוה המוזכר בתלושי השכר היה חסר אמינות ונראה פיקטיבי, במטרה להגדיל את הטבות המילואים של מר יקיר שלא כדין. חוסר השקיפות של התובעים וניסיונותיהם להטעות את בית המשפט בנוגע למקום הימצאו של מר יקיר ולפעילותו בעבודה צוינו בהסתייגות. כתוצאה מכך נדחתה התביעה, והתובעים חויבו לשלם במשותף את הוצאות הנתבע בסך 7,000 ₪.