ת"א 34772/06

תקציר

התובע, שנפל מהליכון בחדר כושר, תבע את חדר הכושר בגין רשלנות. היא טענה כי הנפילה התרחשה משום שההליכון היה רטוב עקב שיפוצים שהתקיימו באזור הבריכה, כי אי הוראת מכון הכושר להשתמש בסרט הבטיחות גרמה לאירוע, וכי ההליכונים מוקמו קרוב מדי זה לזה. הנתבעת הכחישה את הטענות וטענה כי נזקיה של התובעת לא נגרמו כתוצאה מרשלנות כלשהי מצדם, אלא מהתנהלותה שלה. השופט פסק לטובת הנתבעת, וקבע כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה להוכיח כי הנתבע חשף אותה לסיכון בלתי סביר. הטענה כי ההליכון היה רטוב לא נתמכה בשום ראיה או עדות, וגרסת התובע לאירועים הייתה חסרת אמינות. באשר לסרט הבטיחות, קבעה השופטת כי גם אם התובעת לא הונחה להשתמש בה, אין בכך כדי לגרום לה נזק, שכן מטרת הקלטת היא להגן על אנשים מפני נפילה על ההליכון עצמו, דבר שלא קרה במקרה זה. יתר על כן, התובעת לא הציגה כל ראיה לכך שהמרחק בין ההליכונים היה בלתי סביר. השופט דחה גם את בקשת התובע לבטל את נטל הראיה וקבע כי התנהלות הנתבע אינה מהווה רשלנות. לפיכך, התביעה נדחתה, והתובע חויב לפצות את הנתבעים וכמה צדדים שלישיים שהיו מעורבים בתיק בגין הוצאותיהם.