בר"מ 8310/21

תקציר

בעל בניין משרדים בתל אביב חתם על חוזה להשכרת חלק מהבניין לחברה מסחרית. משהשוכר לא שילם ארנונה, נודע למשיב, מנהל הארנונה בעיריית תל אביב, כי השוכר כבר אינו הבעלים של הנכס וערך בדיקה של הנכס, בה נמצא כי השוכר פינה את המקום חודשיים קודם לכן. לאחר מכן שינה המשיב את פרטי הבעלות בנכס, הסיר את שם השוכר והוסיף את שמו של המבקש. על החלטה זו ערער המבקש, תחילה בפני ועדת הערר לארנונה של עיריית תל אביב ולאחר מכן בפני בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב, אשר פסקו שניהם לטובת המשיב. לאחר מכן הגיש המבקש ערעור נוסף, אשר נדחה. השופט קבע כי אמת המידה למתן רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט לעניינים מנהליים היא מצמצמת וחלה רק על מקרים המעוררים שאלות בעלות חשיבות ציבורית מעבר לאינטרסים של הצדדים הבודדים. טענת המבקשת כי היה על בית המשפט לפנות למפרק הדייר בטרם נדחתה אף היא, שכן נקבע כי השוכר לא התגורר בנכס בתקופה שבמחלוקת, והמבקש לא הבהיר כיצד תביעה זו תועיל לעניינו. השופט הגיע למסקנה כי הבקשה אינה מעוררת שאלות בעלות חשיבות ציבורית ולכן דחה את בקשת רשות הערעור.