ב"ל 49152-12-20

תקציר

פסק הדין מאפשר לערער על החלטת הוועדה הרפואית לעררים בדבר דיון לאחר פסק דין משקם. הוועדה קבעה בעבר כי צלקת בכתפו הימנית של המשיב כואבת או מכוערת, וקבעה שיעור נכות של 2%. עם זאת, על פי תקנות הביטוח הלאומי, לצלקות כאלה נקבעו 10% נכות. הצדדים הסכימו על פסק דין משקם הקובע כי הוועדה תדון מחדש במקרה ותקבע את דרגת הנכות על פי התקנות. אבל, הוועדה החליטה שוב על שיעור של 2%, ולא עמדה בפסק הדין. השופט קבע כי יש לדון מחדש בתיק בפני הרכב אחר של הוועדה הרפואית לעררים, והדגיש כי פרוטוקולי הוועדות הקודמות והחלטות משקמות לא יוצגו בפני הוועדה החדשה. זאת, משום שבית המשפט מצא כי הוועדה הקודמת התבצרה בעמדתה. המשיב חויב להפריש 3,000 ₪ להוצאות המערער.