עת"מ 3807-03-17

תקציר

העותר ביקש מידע ממד"א לגבי שמותיהם ומספרי הרישום של פרמדיקים מוסמכים בישראל, וכן נתונים מספריים נוספים. במד"א סירבו למסור את המידע בטענה כי יש הצדקה לעשות זאת לפי חוק חופש המידע. העיקרון הבסיסי של החוק הוא שלציבור יש זכות לקבל מידע מרשויות ציבוריות, כאשר אי גילוי הוא היוצא מן הכלל. מד"א טען כי חשיפת המידע תפגע בפרטיות הפרמדיקים ששמותיהם יפורסמו ועוד טען כי מסירת הנתונים המספריים הנוספים תשבש את תפקודו ואינה קשורה לאינטרס הציבורי. בית המשפט פסק לטובת העותר. בית המשפט קבע כי מד"א לא שקל כדין את אינטרס הציבור בקבלת המידע ולא הפעיל שיקול דעת מינהלי ראוי, כנדרש בחוק. בית המשפט מצא כי המידע המבוקש הוא בעל חשיבות ציבורית מובהקת, וגילויו יפגע באופן מזערי בלבד בפרטיותם של הפרמדיקים, אם בכלל. זכות הציבור למידע גברה על הפגיעה המינימלית בפרטיות, במיוחד בהתחשב באופי עבודתו של הפרמדיק ובסמכויותיו הרפואיות הנרחבות שלו. זאת ועוד, בית המשפט ציין כי המידע המבוקש אינו אישי וכי אין סיבה להבחין בין מקצוע הפרמדיק לבין מקצועות רפואיים אחרים, שרשימות העוסקים המורשים שלהם זמינות לציבור. בנוסף, קבע בית המשפט כי סביר להניח כי פרמדיקים מוסמכים הסכימו לכך שהסמכתם תפורסם ברבים, כפי שקורה במקצועות רפואיים אחרים. באשר לנתונים המספריים הנוספים שהתבקשו, מצא בית המשפט כי טענות מד"א בדבר עומס מופרז וחוסר רלוונטיות אינן נתמכות ואינן מתקבלות על הדעת. לפיכך, העתירה התקבלה, ומד"א חויב למסור לעותר את המידע המבוקש בתוך 30 יום. כמו כן חויב מד"א לכסות את הוצאותיו של העותר, ומשרד הבריאות, שגם שמו צוין בעתירה, נמחק מהתיק ללא הוצאות.