ת"פ 23533-01-24

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פסק דין בתיק החזקת נשק בישראל. השופט פותח בהדגשת חומרתן של עבירות נשק, שעלולות להיות להן השלכות הרסניות על שלום הציבור וחיי אדם, ומזכיר כמה מקרים מהעת האחרונה שבהם אזרחים חפים מפשע נקלעו לאש צולבת. פוטנציאל הנזק במקרה ספציפי זה נחשב ממשי ומיידי, שכן הנאשם החזיק אקדח 9 מ"מ עם מחסנית טעונה מתחת למזרן. השופט מכיר בצורך בפעולה מחמירה והרתעה במקרים כאלה. לאחר מכן עובר הדיון למדיניות הענישה, בדגש על פסיקות בית המשפט העליון מהעת האחרונה שקראו להחמרת הענישה בעבירות נשק למיגור התופעה. השופט מפנה גם לסעיף הרלוונטי בחוק העונשין, הקובע עונש מינימום של רבע מהעונש המרבי על החזקת נשק, בהיעדר נסיבות מיוחדות. הם מצטטים כמה מקרים קודמים כדי להמחיש את מדיניות הענישה הרווחת, עם עונשים הנעים בין 10 ל-28 חודשי מאסר. ישנם גם מקרים בודדים בהם הוטל צו עבודות שירות, אך השופט סבור כי במקרה זה אין מנוס מעונש מאסר בהתחשב באופי העבירה ובעברו הפלילי של הנאשם. בקביעת עונשו של הנאשם, השופט לוקח בחשבון את גילו הצעיר יחסית, נסיבותיו האישיות והעובדה שהודו וחסכו זמן שיפוטי, ומפרש זאת כסימן לחרטה. מנגד, השופט מתחשב גם בהרשעתו הקודמת של הנאשם בעבירות אלימות. בסופו של דבר, נגזרו על הנאשם 19 חודשי מאסר, החל ממועד מעצרם עם ניכוי ימים מסוימים לתקופת המאסר. בנוסף, השופט מטיל 12 חודשי מאסר על תנאי ו-4 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים, שניהם מותנים בכך שהנאשם לא יעבור עבירה חוזרת במהלך תקופה זו. השופט מסיים בכך שהוא מודיע לנאשמים על זכותם לערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.