בע"מ 7877/18

תקציר

לאחר מערכת יחסים ממושכת ונישואין, שהניבו שני ילדים, נפרדו בשנת 2013 המבקשת והמשיב וחלקו על חלוקת הרכוש המשותף, המשמורת והמזונות. בית המשפט לענייני משפחה בקריות קבע בשנת 2017 כי המבקשת תקבל 70% מהזכויות בבית המגורים המשותף לשעבר, ואילו המשיב יקבל 30%, מה שיעניק למשיב זכות ראשונה לרכוש את חלקו של המבקש. כן החליט בית המשפט לדחות את בקשת המבקשת כי המשיב ישתמש בהתחייבויות שונות, וקבע את גובה תשלומי המזונות שעל המבקש לספק. שני הצדדים ערערו על פסק דין זה בבית המשפט המחוזי בחיפה. דעת הרוב חילקה את הבעלות בבית המגורים שווה בשווה בין המבקש למשיב, ואילו דעת המיעוט אישרה את פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט המחוזי פסק גם בעניין החובות והמזונות, בין היתר לטובת המבקש. לאחר מכן ערער המבקש לבית המשפט העליון, בבקשה לקבוע שיתוף מלא בנכסים, ולהפחית את סכום תשלומי המזונות, בקשה שנדחתה. שופט בית המשפט העליון קבע כי בתי המשפט הקודמים יישמו את החוק כראוי וכי קביעותיהם העובדתיות אינן מצדיקות התערבות חריגה בערעור "גלגול שלישי". השופט הסכים עם קביעות הערכאות הנמוכות יותר בעניין נכסים משותפים ומזונות, ולא מצא עיוות דין בפסקי הדין. משכך, נדחתה בקשת הערעור.