ע"ר 59555-11-23

תקציר

בסדר, להלן ניתוח משפטי מקיף בעברית, המתבסס אך ורק על הנתונים שסיפקת, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים משפטיים: **ניתוח משפטי: ע"ר 59555-11-23 רשות מקרקעי ישראל נ' מוקטרן ואח' (בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו, 6.12.2023)** **מבוא** פסק הדין בעניין רשות מקרקעי ישראל נ' מוקטרן ואח' עוסק בערעור על החלטת רשם לדחות בקשה של המערערת (רשות מקרקעי ישראל - רמ"י) להארכת מועד להגשת כתב הגנה, עד לאחר ההכרעה בבקשתה לסילוק התובענה על הסף מחמת התיישנות. התובענה עצמה עוסקת בזכויות נטענות במקרקעין באזור "פי גלילות". בית המשפט המחוזי, השופטת תמר אברהמי, השתמשה בסמכותה לדון בערעור ולדחותו ללא צורך בקבלת תשובה מהמשיבים. **עקרונות משפטיים מרכזיים** 1. **הלכת בובליל וסעיף 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (תקנות 2018):** * העיקרון המרכזי החוזר בפסק הדין הוא כי הגשת בקשה לסילוק תובענה על הסף (במקרה זה, בשל התיישנות) אינה מהווה כשלעצמה הצדקה למתן ארכה להגשת כתב הגנה. * הלכה זו, אשר מקורה בפרשת בובליל (רע"א 10227/06) ואשר אומצה והובהרה בפסיקות רבות לאחר מכן (כולל לאחר כניסתן לתוקף של תקנות 2018, כפי שמודגם בפרשות בונס ביוגרופ, קיבוץ הל"ה, שיף, ובנאי), קובעת כי מתן ארכה כאמור ייעשה רק במקרים "חריגים ויוצאי דופן". * התנאים למתן ארכה כזו, המבוססים על "מקבילית כוחות", הם: (א) סיכוי סביר לטענה המקדמית (במקרה זה, טענת ההתיישנות); ו-(ב) הצורך להשקיע משאבים רבים ביותר, שאינם פרופורציונליים, לצורך התגוננות לגופם של דברים. * תקנות 2018, אף שהן מסיטות דגש לשלבים מוקדמים יותר בהליך, אינן מבטלות הלכה זו. הן עשויות להשפיע על המשאבים הנדרשים, אך לא משנות את העיקרון הבסיסי. 2. **שיקול הדעת השיפוטי בהחלטות דיוניות:** * בית המשפט המחוזי הדגיש כי החלטת הרשם בעניין הארכה היא החלטה דיונית מובהקת. * במקרים של החלטות דיוניות, נדרשת עילה חזקה להתערבות ערכאת ערעור, ועל כן בית המשפט בחן האם יש הצדקה להתערב בשיקול הדעת של הרשם. במקרה זה, לא נמצאה הצדקה להתערבות. 3. **חובת תצהיר לתמיכה בטענות עובדתיות:** * הצורך בהשקעת משאבים בלתי פרופורציונליים מהווה טענה עובדתית. * טענה עובדתית זו, על מנת שתתקבל, דורשת גיבוי באמצעות תצהיר. רמ"י נמנעה מלצרף תצהיר לבקשתה, ובכך נחלש בסיס הטענה. 4. **הבחנה בין מועד הגשת כתב הגנה לבין דיון מקדמי בבקשת סילוק:** * בית המשפט הבהיר כי ההחלטה הנדונה מתייחסת אך ורק למועד הגשת כתב ההגנה. היא אינה קובעת כי בקשת הסילוק על הסף לא תידון תחילה. * שאלת סדר הדיון (האם לדון בבקשת הסילוק לפני הליכים לגופם) נתונה להחלטת המותב שידון בתיק, ועשויה להשפיע על היקף המשאבים שיחסכו. * הפסיקה הקובעת כי יש מקום לדון בטענת התיישנות בשלב מקדמי (כאשר אינה מצריכה בירור עובדתי משמעותי) אינה מבטלת את הלכת בובליל או קובעת אוטומטית זכות לארכה. 5. **הבחנה בין סוגי ארכות ומשכם:** * בסעיף 11, בית המשפט מתייחס לטענות המערערת לגבי ארכות שניתנו למשיבים. * הוא מבחין בין ארכות שניתנו עקב מצב החירום, לבין ארכות שניתנו בהסכמה. * הוא מדגיש כי המשיבים הגישו את תשובתם בסמוך לתחילת מצב החירום, ולא ביקשו ארכה שנייה לבקשת הארכה לכתב ההגנה. * ארכות שניתנו לתשובה לבקשת הסילוק גופה היו קצובות בזמן וניתנו בהסכמה, ולכן אינן שקולות לארכה המבוקשת להגשת כתב הגנה. **חידושים משפטיים או הדגשות בפסיקה** 1. **יישום הלכת בובליל לאחר תקנות 2018:** פסק הדין מאשר באופן מפורש כי הלכת בובליל, על תנאיה, ממשיכה לחול גם לאחר כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי החדשות. ההתייחסות לעניין שיף (ע"א 3284/19) מחדדת כי הלכה זו משמשת גם בהקשר של התקנות החדשות. 2. **תפקיד תקנות 2018 בהקשר של משאבים:** השופטת מציינת כי תקנות 2018 מסיטות דגש לשלבים מוקדמים יותר בהליך, דבר שיכול להשפיע על הערכת המשאבים הנדרשים. עם זאת, היא מוסיפה כי יש לשקול זאת במסגרת האיזון הכולל של האינטרסים, לרבות אינטרס הציבור, ובמקרים מסוימים, הדבר עשוי לבוא לידי ביטוי בשלבים מאוחרים יותר. הדבר מרמז על גמישות מסוימת בפרשנות והתאמה של העקרונות הישנים למשטר הדיוני החדש. 3. **הערכה כוללת של מורכבות התיק:** פסק הדין אינו מסתפק בבחינה שטחית של הטענות. הוא מדגיש את הצורך לבחון את "רבדים רלוונטיים שונים", כפי שעשה הרשם, כולל הליכים קודמים בין הצדדים, נסחי מקרקעין, ובקשות נוספות. הדבר מלמד על גישה הוליסטית יותר בהערכת הצורך בארכה, ולא רק על סמך הטענה בדבר השקעת משאבים. 4. **הדגשת אינטרס הציבור:** פסק הדין מזכיר שוב את אינטרס הציבור, שנדון בעניין בובליל, כטעם מרכזי להלכה, ומצביע על כך שזהו שיקול שעשוי להשפיע גם בהקשר של תקנות 2018. **סיכום** בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, ואישר את החלטת הרשם לדחות את בקשת רמ"י להארכת מועד להגשת כתב הגנה. הדבר מבוסס על הדבקות בעקרונות שנקבעו בהלכת בובליל, לפיהן הגשת בקשת סילוק על הסף אינה מצדיקה אוטומטית הארכה, אלא אם כן מתקיימים תנאים חריגים של סיכוי סביר לטענה המקדמית והשקעת משאבים בלתי פרופורציונליים. בית המשפט הדגיש את הצורך בגיבוי עובדתי בתצהיר, את שיקול הדעת השיפוטי בהחלטות דיוניות, ואת ההבחנה בין מועד הגשת כתב הגנה לבין סדר הדיון בבקשת סילוק. השופטת ציינה כי אף שתקנות 2018 עשויות להשפיע על הערכת המשאבים, הדבר נבחן במסגרת איזון כולל, ובנסיבות המקרה הנוכחי, לא נמצאה הצדקה לסטות מהכלל.