תא"ח 56125-02-16

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בסכסוך בין אדם לחתנו. התובעים, בני זוג, הגישו תביעה נגד הנתבע, בעלה של בתם, בבקשה לפנותו מהמושכר. לטענת התובעים, תקופת השכירות הסתיימה הן עבור הנתבעת והן עבור בתם. בית משפט השלום בירושלים נדרש להכריע האם לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לדון בתיק, ולאחר מכן, איזו ערכאה תדון בתביעה, בהתחשב בכך שקיימים הליכים מתמשכים בין הנתבע לבין בתם של התובעים בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה. בית המשפט בחן תחילה את הסמכות המהותית, תוך שהוא מפנה לסעיף 1(2) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, המגדיר "בן משפחה" וקובע את סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה בסכסוכים בתוך המשפחה. בית המשפט פירש את כוונת החקיקה, תוך התמקדות במהות הסכסוך ולא בסעד המבוקש. נקבע כי הסכסוך נופל באופן מובהק בתוך המשפחה, ושני הצדדים נחשבים "בני משפחה" כהגדרתם בחוק. לאחר מכן דן בית המשפט בקצרה בסמכות השיפוט המקומית, תוך שהוא מפנה לתקנה 258ג לתקנות סדר הדין האזרחי, הקובעת כי תביעות שבסמכותו המהותית של בית המשפט לענייני משפחה יש להגיש לבית המשפט המוסמך בתל אביב, אלא אם נאמר אחרת. מאחר ומתנהלים הליכים בין הנתבע לבין בתם של התובעים בפתח תקווה, קבע בית המשפט כי יש להעביר את התביעה הנוכחית גם לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, בהינתן הערכאה המקצועית העוסקת בכל הסכסוך בתוך המשפחה. לסיכום, בית משפט השלום בירושלים קבע כי לבית המשפט לענייני משפחה סמכות מהותית לדון בתביעה, והתביעה תועבר לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה בשל המשך ההליכים. ההחלטה התקבלה מבלי לציין את שמות הצדדים, לאפשר את פרסומה, והוצאות הבקשות יישקלו על ידי בית המשפט המוסמך.