ע"א 731/88

תקציר

המערער ניהל עסקים בין השנים 1974-1978 אשר נחקרו על ידי פקיד השומה המשיב לצרכי מס. הקצין פסל את ספרי המערער בשל אי רישום קבלות וערך שומות לפי מיטב שיקול דעתו. המערער ערער על השומות וערער לבית המשפט המחוזי, שקיבל חלקית את הערעור. שני הצדדים ערערו לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון קבע, כי מאחר שהספרים נפסלו, נטל ההוכחה הוא על המערער להביא ראיות אובייקטיביות לכך שההערכות שרירותיות או חסרות בסיס מיסודן, דבר שלא עשה. לגבי שנת המס 1975 מצא בית המשפט כי השומה הייתה מבוססת באופן סביר והעלייה מהשנה הקודמת אינה מצדיקה התערבות. בשנת המס 1976 מצא בית המשפט כי שיטת השומה לגיטימית ומדויקת, וטענות המערער ביחס לשומה אינן מבוססות. באשר לחטיף גבינות שהפעילה המערערת, קיבל בית המשפט את שומת הקצין, שהתבססה על תדרוך משנת 1978 לעסקים דומים, שהותאם לשנת 1976. גם הערכותיו של הקצין לשנים 1977 ו-1978 היו סבירות, ובית המשפט מתח ביקורת על התערבותו של בית המשפט המחוזי שהתבססה על היעדר ראיות מספיקות. בית המשפט העליון דחה את ערעורו של המערער וקיבל את ערעורו הנגדי של המשיב, והורה למערערת לכסות את הוצאותיו של המשיב.