עת"מ 1473/09

תקציר

עותר שניגש לבחינת ההסמכה למקצועות מעשיים של לשכת עורכי הדין במאי 2009 לא הצליח לעבור את הבחינה בשל שתי שאלות שנויות במחלוקת מתוך 65 השאלות בבחינה. העותרת ביקשה לפסול את שתי השאלות הללו מהבחינה, מה שיביא לכך שהיא תעבור את הבחינה. השאלה הראשונה השנויה במחלוקת נוגעת לסמכות החקיקה של הכנסת והאם בסמכותה של ועדת הבחינות לכלול זאת בבחינה. השאלה השנייה שבמחלוקת נוגעת לזכותה של קורבן אונס לקבל פסק דין ולאפשרויות העומדות בפניה. העותר טען כי יש לפסול את השאלות משום שאינן בגדר המקצועות המנויים בתקנה 18, המתווה את הנושאים שעל המועמדים ללמוד לבחינה. בית המשפט חלק על כך וקבע כי שתי השאלות נופלות בסמכותה של ועדת הבחינות לכלול בבחינה. זאת ועוד, בית המשפט פירש את השאלות באופן סביר ומצא כי הן נוגעות לנושאים שהעותר אכן נדרש ללמוד לקראת הבחינה. בנוסף, הדגיש בית המשפט כי חובתו של המועמד היא לבחור את התשובה הנכונה ביותר, גם אם אינה המושלמת, וכי התשובות שנבחרו בבחינה היו סבירות ולא העידו על חוסר סמכות. לבסוף, בית המשפט הורה לעותר לשלם למשיבים שכר טרחה, דחה את העתירה ואישר את תוצאות הבחינה.