בג"צ 4635/16

תקציר

בית המשפט עיין בחומרי התיק ובטיעוניו, ובסופו של דבר החליט לדחות את העתירה ולבטל את צו המבחן, תוך בחינת סוגיות הנוגעות לרישום ילדים לפי חוק המרשם. החוק מתווה את ההליכים לרישום פרטי הילד בלידתו וקובע תקנות בהתאם למצב המשפחתי של הוריו. עבור זוגות הטרוסקסואלים נשואים, הרישום הוא בדרך כלל אוטומטי על בסיס השתייכות ביולוגית משוערת. זוגות הטרוסקסואלים לא נשואים חייבים לחתום על הצהרה המאשרת אבהות ביולוגית, ואילו זוגות חד מיניים זקוקים להליך משפטי, כמו צו הורות שיפוטי, כדי לקבוע הורות בשל היעדר קשר ביולוגי מובנה. פסק הדין מכיר באפליה קודמת על רקע נטייה מינית, אך עומד על כך שהשינויים האחרונים בטפסי האבהות התייחסו לסוגיות אלה. בית המשפט קבע כי קיימת הבחנה לגיטימית בין זוגות הטרוסקסואלים לזוגות חד מיניים על בסיס זיקה ביולוגית, שהיא הבסיס לנורמות המרשם. היא הצדיקה את הדרישה מזוגות חד-מיניים לקבל אישור שיפוטי בטרם יוכרו כהורים, בהינתן החידוש של הורות משפטית על פי זיקה. בית המשפט דחה גם טענות נוספות הנוגעות לחיי משפחה ולרווחת הילד, והדגיש כי צו ההורות השיפוטי הוא אמצעי מכונן בהיעדרו הנוכחי של המחוקק. הסתגלות זו היא חלק משינוי רחב יותר מתפיסות מסורתיות של הורות, המשלב מבנים משפחתיים מודרניים המתאפשרים על ידי התקדמות כמו פונדקאות. ההחלטה משקפת איזון מורכב בין שמירה על מבנים משפטיים מבוססים לבין התפתחות לאימוץ צורות חדשות של הורות.