ת"פ 5183-11-12

תקציר

הנאשם, קצין בדרגת סרן בצה"ל, הואשם בשבעה סעיפים של פגיעה בפרטיות ומעשה מגונה לאחר שהשתמש במצלמות נסתרות כדי לצלם נשים ללא הסכמתן בסיטואציות אינטימיות. הוא הודה באישומים של פגיעה בפרטיות, אך הכחיש את האישומים של מעשה מגונה וטען כי הוא חסר את היסוד הנפשי הדרוש. בית המשפט קבע כי מעשיו של הנאשם מהווים הן פגיעה בפרטיות והן מעשה מגונה. באישום הראשון הורשע הנאשם בניסיון לבצע עבירות אלו כאשר האישה הבחינה במצלמה ויצאה מהחדר לפני שהצטלמה. האישומים השני והחמישי עסקו בצילום מעשים מיניים עם בני זוג בהסכמה ללא ידיעתם, מה שבית המשפט קבע כפגיעה בפרטיות וכמעשה מגונה. האישומים השישי והשביעי התייחסו לצילום נשים בחדרי הלבשה ודרך חלונותיהן לצורך סיפוק מיני, שגם אותן קבע בית המשפט כשתי העבירות. היסוד הנפשי של מעשה מגונה נמצא נוכח על סמך אמירותיו של הנאשם עצמו בחקירתו במשטרה ועדותו, שהצביעו על ריגוש מיני וריגוש מהאופי החשאי והמסוכן של מעשיו. בית המשפט דחה את טענת הנאשם כי פרטיותן של הנשים לא נפגעה שכן הן הסכימו לקיים יחסי מין, והדגיש כי הסכמה למעשה אחד אין משמעה הסכמה להצטלם. בסך הכל הרשיע בית המשפט את הנאשם בשש עבירות של פגיעה בפרטיות ומעשה מגונה באישומים השני עד השביעי, ובעבירות ניסיון לניסיון באישום הראשון. פסק הדין מרחיב את פרשנותן של עבירות אלה ואת יחסי הגומלין בין היסוד העובדתי ליסוד הנפשי, ובסופו של דבר מוצא כי הסבריו של הנאשם אינם אמינים ומעשיו מהווים פגיעה חמורה בפרטיות הקורבנות ומגונים.