ע"ו 38582-12-10

תקציר

פסק הדין הנדון עוסק בהגדרת "פגם מורכב בחיי הנישואין" וכיצד יש לחשב את דרגת הנכות הכרוכה בו. הסוגיה התעוררה בערעור על החלטה בדבר פיצוי נכה. המערער הוכר עם מספר ליקויים בשתי רגליו וביקש כי אחוזי הנכות יחושבו באופן אריתמטי ולא משוקלל, דבר שיביא לשיעור נכות גבוה יותר. המחלוקת המרכזית הייתה האם הפגמים בשתי הרגליים מהווים "פגם זוגי מורכב". פסק הדין מכיר בהיעדר הגדרה ספציפית ל"פגם זוגי מורכב" בתקנות הנכות ומפרש אותה על בסיס פסיקה קודמת ועקרון פרשנות החקיקה הסוציאלית בנדיבות לטובת הנכים. השופטת מציעה פרשנות מרחיבה למושג, ומציעה כי יש לפרש "פגם זוגי מורכב" כפגיעה בשני חלקי איבר הנישואין, גם אם אחד הפגמים הוא פגיעה מומרת הנובעת מנכות מוכרת, ולא לדרוש בקפדנות את אותו מום או סוג פגיעה בשני האיברים. בפסק הדין מודגש כי קביעת הנכות המצטברת בשל פגם בחיי הנישואין היא הערכה רפואית, ועל כן על הוועדה הרפואית העליונה להעריך את תפקודי גופו של המערער ולהחליט האם לשקול או לשלב אריתמטית את הנכות בשתי רגליו. החלטת הוועדה צריכה להיות בגדר סעיף הרגולציה המגביל את הנכות המרבית לנכות המשולבת של שתי הרגליים. עוד מבהיר השופט כי בעוד שיש לשקלל את חישובי הפגמים ברגל אחת, על הוועדה לשקול את הנכות בשתי הרגליים יחד. לפיכך, התיק מוחזר לוועדה הרפואית העליונה לבחינה מחודשת לאור הנחיות אלה. השופט מורה להחזיר את התיק הרפואי של המערער לבא כוח המשיב ולשלוח העתק מפסק הדין לשני הצדדים. פסק הדין ניתן ללא צו להוצאות והוא מיום 20.3.2011.