בע"מ 49903-07-25

תקציר

בסדר גמור, להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס על המידע שסופק בלבד: **ניתוח משפטי: בקשת רשות ערעור על צו הורות פסיקתי בעקבות הליך פונדקאות** **מבוא:** פסק הדין הנדון עוסק בבקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגשה לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות ערעור על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה. הסוגיה המרכזית הנוגעת לענייננו היא מתן צו הורות פסיקתי, המכיר במשיבה כאִמם של שני קטינים שנולדו בהליך פונדקאות, על אף שהמבקש הוא האב הביולוגי והקטינים נחשבו כבנו ובתו בלבד על בסיס בדיקה גנטית. **רקע עובדתי:** הצדדים, המבקש והמשיבה, ניהלו קשר זוגי משנת 2005, אשר כלל עליות ומורדות, ובסופו נישאו בשנת 2017. עקב קשיים בהורות, פנו להליך פונדקאות באמצעות זרעו של המבקש וביצית מתורמת אנונימית. הליך זה הניב בן בשנת 2016 ובת בשנת 2018. חשוב לציין כי שניהם הוכרו כילדיו של המבקש בלבד על בסיס בדיקות גנטיות. הקטינים גדלו יחדיו אצל בני הזוג עד לסוף שנת 2021. בראשית שנת 2022, נפרדו הצדדים. לאחר פרידתם, הוגשה בקשה למתן צו הורות פסיקתי, אשר יכיר במשיבה כאִמם של הקטינים. **החלטת בית המשפט לענייני משפחה:** בית המשפט לענייני משפחה קבע כי מתקיימים התנאים למתן צו הורות פסיקתי: 1. **"זיקה לזיקה" (Connection to a Connection):** נקבע כי המבקש והמשיבה היו בני זוג בזמן הליכי הפונדקאות, ולכן נוצרה "זיקה לזיקה" ביניהם לבין הקטינים. 2. **כוונה להורות משותפת:** הצדדים הביעו כוונה להרות יחדיו. 3. **טובת הקטינים:** טובת הקטינים תומכת במתן הצו. על בסיס קביעות אלו, הורה בית המשפט על מתן צו הורות פסיקתי כמבוקש. **החלטת בית המשפט המחוזי:** המבקש ערער על החלטת בית המשפט לענייני משפחה, ועיקר טענותיו נגעו לקיום יחסים זוגיים בין הצדדים בתקופה הרלוונטית. לטענתו, לא התקיימו חיים משותפים, והקשר היה "ידידות בלבד". בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, ואימץ את קביעותיו של בית המשפט לענייני משפחה, אשר נמצאו מעוגנות בתשתית עובדתית רחבה ויציבה. **החלטת בית המשפט העליון (החלטה זו):** בית המשפט העליון, בדעתו של כבוד השופטת יעל וילנר, דחה את בקשת רשות הערעור, אף מבלי להורות על הגשת תשובה. ההנמקה לדחייה מתבססת על מספר עקרונות: 1. **הגבלת "גלגול שלישי":** נקבע כי בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (ערעור על החלטת בית משפט מחוזי שכבר דן בערעור על החלטת בית משפט קמא) תתקבל במשורה. היא מיועדת למקרים חריגים בהם עולה שאלה עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, או על מנת למנוע עיוות דין. בענייננו, טענת המבקש – אי קיום תנאים למתן צו הורות פסיקתי – נתפסה כשאלה קונקרטית, שאינה מעלה שאלה משפטית עקרונית, ולא נמצא כי מתקיים עיוות דין. 2. **התערבות בקביעות עובדתיות:** טענתו המרכזית של המבקש הייתה כנגד קביעת בתי המשפט קמא בדבר קיום יחסים זוגיים. קביעה זו, מטבעה, מבוססת על ממצאי עובדה ומהימנות. כלל הוא כי ערכאת ערעור אינה מתערבת בממצאי עובדה ומהימנות אלא במקרים חריגים. בענייננו, המקרה לא נחשב ככזה המצדיק התערבות, קל וחומר בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". 3. **הוראת הפסיקה:** הבקשה נדחתה מכוח סמכותו של בית המשפט לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט–2018, אשר הוחלה גם על ענייני משפחה. **עקרונות משפטיים מרכזיים והחידושים:** * **צו הורות פסיקתי:** פסק הדין מדגים את יישומו של צו הורות פסיקתי, מכשיר משפטי המאפשר להכיר ביחסי הורות גם במקרים שבהם הקשר הביולוגי אינו חד-משמעי (כמו במקרה של תרומת ביצית), וזאת על בסיס יחסים זוגיים וכוונה להורות משותפת, תוך שימת דגש על טובת הילד. * **"זיקה לזיקה":** עיקרון זה, כפי שהופעל כאן, מרחיב את ההכרה ביחסים הוריים מעבר לקשר הביולוגי הפשוט, ומתבסס על קשרים זוגיים שהיו קיימים בין הצדדים בעת הליך הפונדקאות. הוא משקף מגמה של גמישות והתאמה של הדין למציאות משפחתית מורכבת, ובפרט למשפחות שנוצרות בדרכים חלופיות. * **מגבלות הערעור ב"גלגול שלישי":** פסק הדין מדגיש שוב את הדוקטרינה של הגבלת הערעור ב"גלגול שלישי", ואת הרציונל העומד מאחוריה – הבטחת סופיות הדיון, מניעת עומס יתר על בתי המשפט, והבחנה בין סוגיות עובדתיות מובהקות לסוגיות משפטיות עקרוניות. * **התערבות בקביעות עובדתיות:** פסק הדין מחזק את העיקרון לפיו ערכאת הערעור אינה "משכתבת" את קביעות בית המשפט דלמטה בנוגע לעובדות המקרה, אלא רק במקרים חריגים ביותר. זהו עיקרון יסוד בדיני הראיות והליך השיפוטי. * **הכרה במורכבות העובדתית:** אף שבית המשפט העליון דחה את הבקשה, ההכרה של בית המשפט המחוזי כי מדובר ב"מקרה מורכב מבחינה עובדתית" (כפי שהוזכר על ידי המבקש) מצביעה על ההיבטים המאתגרים שבהם נתקלים בתי המשפט בפסיקה הנוגעת להורות במקרים של פונדקאות או תרומת ביציות, כאשר הקשר הביולוגי אינו נותן מענה מלא למורכבות היחסים המשפחתיים. **סיכום:** פסק הדין בענייננו מהווה דוגמה ליישום עקרונות משפטיים נוגעים להורות בנסיבות מורכבות, תוך שימת דגש על תפקידו של בית המשפט בהתאמת הדין למציאות החברתית המשתנה. דחיית בקשת רשות הערעור מבטאת את הזהירות הנדרשת בהתערבות של בית המשפט העליון בהחלטות קודמות, במיוחד כאשר אלו מעוגנות בממצאים עובדתיים, וזאת במסגרת ההגבלות המוטלות על ערעור ב"גלגול שלישי".