ת"א 63531-01-20

תקציר

פסק דין זה מתווה קבלה חלקית של תביעת התובע כנגד חברת הביטוח הנתבעת ודחיית הודעות צד ג' של הנתבעת. חברת הביטוח חויבה לשלם לתובעת סך של 48,076 ₪, כולל הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, בגין הפרשים שלא שולמו בתיקון נזקי רטיבות בדירתה. סכום זה כולל הוצאות מאושרות כגון תוספת שכר דירה לדיור זמני בעת תיקונים, אגרות פיקוח הנדסי ועוד. על חברת הביטוח לכסות גם את הוצאותיו המשפטיות של התובע, שכר טרחת עדים וריבית. כמו כן, השופטת קבעה כי קבלן הבניין (צד ג' 1) אחראי לנזקי הרטיבות, והורתה להם לפצות את חברת הביטוח בסכומים שחברת הביטוח חייבת לשלם לתובע. טענת קבלן הבניין כי תקופת ההתיישנות חלפה נדחתה, שכן השופט קיבל את העובדה שנזקי הרטיבות התגלו רק בשנת 2018. בנוסף, נדחתה ההודעה לצד ג' 2, קבלן השיפוץ. השופטת קבעה כי התובעת הפסיקה באופן חד צדדי את עבודתו של קבלן השיפוצים מבלי שניתנה להם הזדמנות לתקן את הליקויים. כמו כן, הן התובעת והן קבלן השיפוצים הסכימו שלא לתבוע זה את זה, כלומר התובעת לא יכלה לתבוע את הסכומים עליהם ויתרה מחברת הביטוח. לסיכום, הדגישה השופטת כי הנסיבות אינן מצדיקות הפעלת סנקציות של "ריבית מיוחדת" על חברת הביטוח כמפורט בסעיף 28א לחוק חוזה הביטוח. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו המשפטיות, למעט צד ג' 2, קבלן השיפוץ, שנפסק לו שכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪ מחברת הביטוח ומשולח ההודעה.