ע"פ 7177/20

תקציר

במקרה זה הורשע המערער בנשיאת נשק לאחר שיצא מבית שכן, טען ודרך אקדח, ולאחר מכן מסר אותו לאדם אחר, לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977. בית משפט קמא גזר עליו 24 חודשי מאסר. המערער ערער על חומרת עונש זה, וטען כי הוא אינו מידתי למשך הזמן הקצר של החזקת הנשק. עם זאת, ערכאת הערעור ציינה כי בדרך כלל היא אינה מתערבת בגזר הדין המקורי אלא אם כן קיימות סיבות משמעותיות. בית המשפט הדגיש את חומרת עבירות הנשק, בהתייחסו לשכיחות מטרידה של שימוש בנשק חם באזור. בנוסף, עברו של המערער, לרבות שלוש הרשעות קודמות כשהאחרונה שבהן בשנת 2016 בעבירה דומה, השפיע על החלטת בית המשפט. בית המשפט שב והדגיש כי היסטוריה כזו מחייבת זהירות כדי להימנע מעבירות חוזרות. חרף שיתוף הפעולה של המערער עם רשויות בית הסוהר, שהוכר בחיוב, לא הייתה לו כל השפעה על גזר הדין. לפיכך, בית המשפט דחה את הערעור, תוך שמירה על העונש המקורי, והדגיש כי רצידיביזם במקרים כאלה מצדיק עמידה איתנה. פסק הדין גובש סופית ב-27 בינואר 2021, בנוכחות כל הצדדים.