בג"צ 272/74

תקציר

פסק הדין מתייחס לסכסוך בין שתי קבוצות תושבים בכפר אז"ר, אגודה שיתופית של עובדים. הבנים, המתגוררים ב"שיכון הבנים", ביקשו לרשום אגודה שיתופית משלהם לשירותים מוניציפליים לאחר שסורבו להצטרף לחברת אבותיהם. רשם האגודות השיתופיות, שבסמכותו להחליט על סיווגן של אגודות שיתופיות, קבע כי יש לסווג את כפר אז"ר כאגודה חקלאית ולא כמושב פועלים, ובכך למעשה דחק הצידה את שליטתה של האגודה הקיימת בענייני העירייה. החלטת הרשם התבססה על הצורך ברשות מוניציפלית אחת בכפר ועל חוסר כוחו לכפות על האגודה לקבל חברים חדשים. על החלטה זו הוגש ערעור בבג"ץ. בג"ץ קבע כי לרשם יש סמכות חוקית לסווג מחדש את החברה. על פי פקודת האגודות השיתופיות, החלטת הרשם בדבר סיווג האגודות היא סופית. בית המשפט פירש זאת כך, שלרשם יש סמכות להחליט על סוג האגודה השיתופית, כל עוד הדבר נעשה לצורך הפקודה ועל סמך עובדות קיימות. בית המשפט מצא כי החלטת הרשם הייתה חוקית, שכן היא הייתה במענה לשאלה שהתעוררה והתבססה על העובדות שהוצגו בפניו. עם זאת, בית המשפט הדגיש כי קביעת העובדות לגבי הסיווג היא באחריות הרשם, ובית המשפט יתערב רק בהיעדר ראיות תומכות או בקיומן של מניעים פסולים. מאחר שחברת האבות סירבה לקבל את הבנים כחברים, אישר בית הדין את החלטת הרשם. משמעות החלטה זו הייתה שענייניה המוניציפליים של כפר אז"ר ינוהלו מעתה ואילך על ידי ועד מקומי נבחר המייצג את כלל התושבים. עם זאת, בית הדין נתן לאבות הזדמנות אחרונה לפתור את המחלוקת בידידות על ידי קבלת הבנים כחברים תוך 30 יום. אם יעשו כן, תבוטל החלטת הרשם, ויישמר סיווגה של האגודה כקואופרטיב עובדים. פסק הדין ניתן ב-22 ביולי 1975, והביא לסיומו את מה שבית המשפט תיאר כ"התדיינות משפטית ממושכת, מצערת ומיותרת".