בר"ע 56101-03-17

תקציר

המבקש, שעבר שתי תאונות עבודה מוכרות בשנים 2006 ו-2013, שתיהן גרמו לפגיעות בכתף ימין, ערער על החלטת הוועדה הרפואית לעררים אשר ייחסה לתאונה המאוחרת נכות יציבה בשיעור של 15%. המבקש טען כי הוועדה שגתה בכך שלא ערכה "חשבון עובר ושב" שהיה מביא בחשבון קביעה קודמת של 0% נכות מהתאונה בשנת 2006. עוד טענו כי היה על הוועדה לייחס אחוזי נכות נפרדים לשתי פגיעות כתף שונות. בית הדין האזורי לעבודה דחה את הערעור, והביא את המבקשת לבקש רשות ערעור על פסק דין זה. המוסד לביטוח לאומי השיב כי הוועדה פעלה במסגרת שיקול דעתה וכי לא נפלה טעות משפטית בהחלטתה. עוד ציינו כי אחוזי הנכות אינם החלטה סופית, ותמיד ניתן לבקש תסקיר בשל עוגמת נפש. כמו כן, המכון הדגיש כי הוועדה שללה כל קשר סיבתי בין התאונה השנייה לקרע בכתף, ולכן לא ניתן לייחס נכות נוספת לפגיעה זו, מה גם שהמבקש לא ערער על החלטת המכון שהכחישה כל קשר בין הקרע לתאונה בשנת 2013. השופט הסכים עם טענות המכון ודחה את הבקשה, ולא מצא עילה להתערב בפסק דינו של בית הדין האזורי. עוד הדגישה השופטת כי תמיד ניתן להגיש בקשה לבחינת אחוזי הנכות המיוחסים לתאונה הראשונה.