ת"צ 21781-11-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי של פסק הדין, בהתבסס על הנתונים שסופקו: **ניתוח משפטי של פסק דין בת"צ 21781-11-25 (פתח תקווה) דרזנר נ' אגם בנישה בע"מ** **מבוא** פסק דין זה עוסק בבקשה לאישור הסתלקות מבקשה לאישור תביעה ייצוגית, בהתאם לסעיף 16(א) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006. התביעה הוגשה על ידי תומר דרזנר (להלן: "המבקש") נגד "אגם בנישה בע"מ" (להלן: "המשיבה"), בעלת רשת "אגם ארונות". נטען כי המשיבה הפרה את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998 ואת תקנותיו, וכן עילות נזיקיות של הפרת חובה חקוקה ורשלנות, בשל היעדר מערכות עזר לשמיעה (כגון לולאות השראות) ושילוט מתאים בסניפיה. **העיקרון המשפטי המרכזי: הסתלקות מבקשת אישור תובענה ייצוגית** סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות קובע כי לא ניתן להסתלק מבקשת אישור תובענה ייצוגית אלא באישור בית המשפט. כמו כן, המבקש ובא כוחו אינם רשאים לקבל טובת הנאה, במישרין או בעקיפין, בקשר עם ההסתלקות, אלא באישור בית המשפט. **התפתחות הפסיקה בנושא הסתלקות מתוגמלת** בית המשפט סוקר את ההלכה הפסוקה בנוגע להסתלקות מבקשות אישור, ובפרט את פסק הדין המנחה בע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעוץ בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (להלן: "עניין מרקיט"). בעניין מרקיט נקבע כי כאשר מבקשים לאשר הסתלקות מתוגמלת, על בית המשפט לבחון שני היבטים עיקריים: 1. **קיומה של עילת תביעה לכאורה:** האם התובענה הראתה עילת תביעה שהייתה ראויה להתברר כתובענה ייצוגית, אך לאחר הגשתה, התברר כי אין טעם בהמשך ההליך. 2. **התועלת שצמחה לקבוצה:** האם הבקשה הניבה תועלת קונקרטית ורלוונטית לחברי הקבוצה, ולא רק תועלת ציבורית כללית או השגת מטרות עמומות של החוק. בית המשפט מדגיש את החשיבות שבדבר, שכן מטרת החוק היא להגן על עניינם של חברי הקבוצה. כמו כן, נבחנת השאלה האם ההליך הייצוגי היה נחוץ להשגת התוצאה. בית המשפט בעניין מרקיט הוסיף כי יש לשקול שיקולי רוחב, ובפרט את הסכנות הגלומות בהסתלקות מתוגמלת למוסד התובענה הייצוגית ולציבור. כמו כן, מציין פסק הדין כי פער בין הסעדים שהתבקשו לבין הסעד שניתן בפועל עשוי להעיד על הגשת בקשה מנופחת כמנוף לחץ. **יישום הפסיקה על המקרה הנוכחי** בית המשפט מיישם את עקרונות עניין מרקיט על המקרה שלפניו: * **קיומה של עילת תביעה לכאורה:** בית המשפט קובע כי בקשת האישור גילתה עילה לכאורה, שכן נטען כי המשיבה הפרה את חוק השוויון והתקנות, וצרפה ראיות לכך. העובדה שלא הוגשה תשובה מצד המשיבה מחזקת את ההנחה שהיה טעם ראשוני לבקשה. * **התועלת לחברי הקבוצה:** בית המשפט קובע כי הסדר ההסתלקות יניב תועלת לחברי הקבוצה. התחייבות המשיבה להתקין מערכות עזר לשמיעה בכל הסניפים, להבטיח את פעילותן התקינה, להדריך את העובדים, ולעדכן את אתר האינטרנט, מהווה תועלת קונקרטית ורלוונטית. בנוסף, התרומה לעמותת "בקול" נתפסת כתועלת לחברי הקבוצה. בית המשפט פוטר את הצדדים מפרסום ההסתלקות, שכן לדעתו אין תועלת ממשית בהמשך ההליך על ידי תובע חלופי. **התייחסות לגמול ושכר טרחה** החלק הדיוני של פסק הדין עוסק בקביעת גמול למבקש ושכר טרחה לבא כוחו. בית המשפט מכיר בכך שעל אף שהסתלקות מתוגמלת אינה הכלל, בענייננו יש מקום לאשר זאת, אך במתינות. * **שיקולים לקביעת הגמול:** * **עילת תביעה לכאורה:** קיימת. * **הליך שאין בו תוחלת:** הצעדים שננקטו על ידי הצדדים הובילו לכך שאין טעם בהמשך ניהול ההליך. * **תועלת לחברי הקבוצה:** ההסדר מניב תועלת צופה פני עתיד, אך אינו מעניק פיצוי או הטבה לחברי הקבוצה באופן מיידי. * **פער בין הסעדים:** קיים פער ניכר בין הסכומים שנתבעו במקור לבין הסכמות הצדדים. * **היעדר פנייה מוקדמת:** בית המשפט מציין כי על פי הפסיקה, היעדר פנייה מוקדמת למשיבה (לפני הגשת התביעה) עשוי להוות שיקול רלוונטי בקביעת הגמול, במיוחד כאשר ניתן היה לחסוך את ההליך כולו. * **קביעת הגמול:** לאור שיקולים אלו, בית המשפט קבע גמול למבקש בסך 700 ₪ ושכר טרחה לבא כוחו בסך 4,500 ₪ בתוספת מע"מ. 30% משכר הטרחה יותנו באישור בית המשפט לאחר שיוגש תצהיר על ביצוע ההתחייבויות על ידי המשיבה. בנוסף, הוחלט על החזר הוצאות בסך 2,250 ₪ לבדיקת חוקר ו-586 ₪ לאיתור ומסירה. **חידושים או דגשים משפטיים** 1. **איזון בין הגנה על חברי הקבוצה לבין פתרון יעיל של הליכים:** פסק הדין מדגים את הניסיון של בית המשפט לאזן בין הצורך להבטיח שהליכים ייצוגיים ישרתו את מטרתם – הגנה על חברי הקבוצה – לבין הצורך לאפשר סיום יעיל של הליכים כאשר התועלת המשך ההליך קטנה מול העלות. 2. **"תועלת צופה פני עתיד":** בית המשפט מכיר בכך שהתועלת לחברי הקבוצה אינה חייבת להיות פיצוי מיידי, אלא יכולה להתבטא גם בשינוי התנהלות של המשיבה באופן שיבטיח עמידה בדרישות החוק בעתיד (כמו התקנת מערכות עזר לשמיעה). 3. **התניית תשלום שכר טרחה:** ההחלטה להתנות חלק משכר הטרחה באישור עתידי של בית המשפט על ביצוע ההתחייבויות מהווה מנגנון להבטחת אכיפת ההסדר. 4. **היעדר פנייה מוקדמת כשיקול:** בית המשפט מפנה להלכה שלפיה היעדר פנייה מוקדמת לנתבע פרטי עשוי להשפיע על פסיקת הגמול ושכר הטרחה, ומציין זאת כשיקול מרכזי בהפחתת הסכומים שביקשו הצדדים. 5. **אישור הסתלקות בתנאי:** בית המשפט מאשר את ההסתלקות, אך עושה זאת תוך התאמת סכומי הגמול ושכר הטרחה למינימום הנדרש, וזאת בהתחשב בפער בין הבקשה לסכומים המוסכמים ובהיעדר הטבה מיידית לקבוצה. **סיכום** פסק הדין מהווה דוגמה ליישום הדין בנוגע להסתלקות מבקשות אישור תובענה ייצוגית. בית המשפט מקפיד לבחון האם התקיימו התנאים המהותיים, ובפרט האם צמחה תועלת קונקרטית לחברי הקבוצה. במקרה זה, בית המשפט מצא כי ההסדר שהושג, אף שאינו כולל פיצוי ישיר, מניב תועלת ציבורית ופרטית של ממש, ולכן אישר את ההסתלקות, תוך התאמה של הגמול ושכר הטרחה לנסיבות.