עמ"ת 68050-11-17

תקציר

המערער במקרה זה הואשם בביצוע עבירת אלימות וסיכון שלום הציבור בכך שהרג את כלב המחמד של חברו באמצעות סכינים בזמן שחיית המחמד הייתה קשורה וחסרת אונים. בעל הכלב ובני משפחתו נכחו במקום והיו עדים לרצח. המערער אף איים על בעל הכלב ובני משפחתו, ונעל אותם בביתם לביצוע המעשה באין מפריע. לבית המשפט לא הייתה מחלוקת על קיומה של עילת מעצר המערער. שירות המבחן ניסה למצוא חלופה למעצרו של המערער אך לא יכול היה להתעלם מעברו האלים שכלל עבירות כגון אלימות כלפי בת זוגו, כליאת שווא ושיבוש הליכי משפט תוך שימוש באיומים ובכוח. בית המשפט מצא כי נשקפת למערער סכנה גבוהה ביותר לשלום הציבור והחלופה המוצעת – פיקוח של אמו ושניים נוספים – לא נתנה מענה מספק לסכנה זו. טענת ההגנה כי המערער הופלה לרעה לעומת אחיו, שהיה אף הוא שותף לעבירה, לא התקבלה על ידי בית המשפט, שכן המערער היה העבריין העיקרי ואחיו היה משני בלבד. זאת ועוד, עברו הפלילי של המערער היה נרחב ועדכני בהרבה מזה של אחיו. לפיכך נדחתה העתירה לשחרורו, ובית משפט השלום התבקש לתעדף את עניינו של המערער נוכח מעצרו.