רע"א 10509/05

תקציר

פסק הדין עוסק במחלוקת משפטית בין המבקשים לבין המשיבים בנוגע למשכנתא על נכס הידוע כמגרש 153, וילה, כאשר עיקר הסכסוך התעורר בין המשיב מס' 1 לבין המשיב מס' 3, שהיו בני זוג ותיקים אך לא נשואים. המשיבה מס' 2, חברה שהקים המשיב מס' 3, רכשה את הבית במימון המבקש מס' 1, אשר לימים הבטיח משכנתא על הנכס. לאחר סכסוך עזבה המשיבה מס' 3 את הבית, מה שהוביל את המשיבה מס' 1 להגיש נגדו תביעות, תוך ערעור על תוקפה ואכיפתה של המשכנתא ללא הסכמתה. המבקשת מס' 1 פתחה בהליכים למימוש המשכנתא, מה שגרם למשיבה מס' 1 לבקש מבית המשפט סעד זמני להפסקת ההליכים, בטענה כי הפינוי יותיר אותה ללא מגורים ולתבוע הגנה על פי דיני דייר והוצאה לפועל מסוימים. בית המשפט המחוזי נעתר לסעד זה, בקובעו למסקנה כי טענותיה של המשיבה מס' 1 אינן חסרות סיכוי ומאזן הנוחות נוטה לטובתה, שכן היא אינה יכולה לעבור באופן סביר לנכס אחר שבשליטת המשיב 3, שעדיין עשוי לטעון למגורים בו. בית המשפט הדגיש כי המשיב 3 ערב לחוב המשכנתא וכי אין כל ראיה לירידת ערך הנכס. למרות שבית המשפט המחוזי לא חייב תחילה את המשיב מס' 1 להפקיד ערבות בעת מתן סעד הביניים, בית המשפט לערעורים שינה זאת ודרש ערבות צד ג' בסך 250,000 ₪ בתוך 20 יום לצורך קיום הוראת השעה. הנה כי כן, בעוד שהערעור בעניין הערבות התקבל, הערעור ככלל נדחה, תוך שימת דגש על מתן הגנה מתמשכת לזכויות התושבות של המשיב מס' 1 עד לבירורים משפטיים נוספים.