עת"מ 4218/07

תקציר

המשיב טוען כי בית המשפט אינו יכול לשמוע את טענות העותר כי קיימת התיישנות על דו"חות החניה שלא שולמו, שכן מדובר בפגיעה בהליך פלילי באמצעות הליך אזרחי ובנוסף, לבית המשפט אין סמכות לדון בתיקים מסוג זה. עוד טוען המשיב כי העותר פעל בחוסר תום לב, שכן ברשותו 44 דוחות חניה שלא שולמו וההודעות בגינם נשלחו לכתובתו. העותר טוען אחרת וטוען כי לא קיבל כל אזהרות או הודעות. המשיב מוסיף וטוען כי יש לדחות את העתירה, שהוגשה למעלה משבע שנים לאחר ההודעה הראשונה, בעילה של שיהוי. השופט מצדד במשיב וקובע כי לבית המשפט סמכות לדון בתיק וטענות העותר חסרות שחר, ומביא ראיות רבות לכך שהעותר אכן קיבל את ההודעות. עוד מגיע השופט למסקנה כי העותר פעל בחוסר תום לב ויש לדחות את העתירה גם בעילות אלה, ומורה לעותר לשלם למשיב הוצאות בסך 7,000 ₪, בשיעור הקבוע בחוק.