בש"פ 11176/04
החלטה עליון
תקציר
המערער הואשם בקשירת קשר לביצוע פשע, החזקת סם שלא לצריכה עצמית והחזקת סם מסוכן, קרי הרואין. המשיב ביקש את מעצרו של המערער עד תום ההליכים המשפטיים, שבית המשפט המחוזי נעתר להם, והוביל לערעור זה. המערער אינו חולק על כך שידע על הסם אך טוען כי נאמר לו שמדובר בקנאביס. בית המשפט המחוזי שקל גם את השמתו של המערער בתכנית שיקום כחלופת מעצר, אך החליט שלא לעשות זאת בשל מפגשיו בעבר עם החוק, לרבות הרשעות אחרונות ועונשי מאסר מותנים. נוכח עברו הפלילי של המערער והעדר ערובה לכך שיעמוד בדרישות השיקום, הן בית המשפט המחוזי והן בית משפט זה לערעורים מסכימים כי מעצר הוא דרך הפעולה הראויה. כמו כן, בית הדין שלערעור מבהיר כי התרת כניסה לתוכנית שיקום כחלופת מעצר תלויה בעובדות ובנתונים של כל מקרה ומקרה והיא נדירה. אשר על כן, הערעור נדחה, והחלטת בית המשפט המחוזי עומדת בעינה. פסק דין זה משמש תזכורת לכך שחלופות כאלה הן חריגות.
בש"פ 11176/04 פנחס דהן נ' מדינת ישראל, עליון (12.12.2004)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.