ה"פ 15083-09-17

תקציר

העותרת ערערה על סמכותם של המשיבים לגבות ארנונה. הטענה המרכזית הייתה כי סידור זהות הוועדים – שבהם מכהנים גם חברי הוועד המנהל של האגודה השיתופית כחברים בוועד המקומי – אינו חוקי. העותר טען כי ההסדר לא צריך לחול על היישוב שלהם, חרמש, מכמה טעמים. ראשית, הם טענו כי חרמש סווגה בטעות ככפר שיתופי, כשלמעשה מדובר ביישוב קהילתי. שנית, הם טענו כי ההסדר מחייב קיומה של אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית, דבר שחרב לא הייתה. בנוסף, נטען בעתירה כי צווי גביית המיסים נפלו פגמים משום שלא קיבלו את אישור הרשויות המתאימות. בית המשפט בחן את הרקע העובדתי ומצא כי טענות העותר אינן משכנעות. נמצא כי סיווגה של חרמש ככפר שיתופי מצוי בסמכותו של רשם האגודות השיתופיות ולא ניתן לערער עליו במשפט זה. זאת ועוד, קיבל בית המשפט את טענת המשיבים כי הסדר זהות הוועדות הוחל בחרמש כדין, שכן היה קיים מאז הקמת היישוב ולא אותגר בתקופת בחירות. עוד הצליחו המשיבים לטעון כי צווי המס הוצאו בהתאם לחוקים הרלוונטיים באותה עת. בסופו של דבר, פסק בית המשפט נגד העותר, קיבל את עמדות המשיבים וקבע כי למשיבים סמכות לדרוש ארנונה. בשל נסיבותיו הספציפיות של המקרה, פסק בית המשפט למשיבים הוצאות משפט ברף התחתון, וקבע כי הסכום על 6,000 ₪ כולל מע"מ, יחולק שווה בשווה בין שלושת המשיבים. ההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים ביום 16.1.2019.