ע"א 8393/99

תקציר

עניינו של הערעור בסכסוך משפטי ממושך בין גב' מוניקה נועם, בעלת מוניקה תכשיטים בע"מ, לבין מר יצחק לופטין, שהיו בקשר קרוב. ההתמקדות היא בבעלות על חנות הממוקמת בבורסה ברמת גן. גב' נועם טענה כי הסכמי המכירה של החנות נועדו למראית עין בלבד, כדי לסייע ללופטין להקרין תדמית של עושר. בית המשפט המחוזי פסק לטובתה, אך ערכאת הערעור מסכימה חלקית עם מר לופטין. בעוד השופטת, השופטת מ' נאור, מסכימה עם דחיית טענת לופטין על ידי הערכאה הנמוכה יותר כי ההסכם השלישי והאחרון היה אמיתי, הם חולקים על כך שמדובר במראית עין בלבד. השופטת נאור קובעת כי אישורה והסכמתה של מוניקה נועם היו נוכחים לרישום מחצית הבעלות בחנות על שמו של לופטין. הסכמה זו עולה ממסמכים שונים, לרבות הצהרת מס שבח וייפוי כוח. עוד מציינת השופטת כי טענותיה של מוניקה כי ההסכם הוא מראית עין בלבד אינן עולות בקנה אחד עם הצהרותיה הקודמות בהליכים אחרים ועם תלונתה במשטרה. יתר על כן, קיומה של מערכת חשבונאית מקיפה בין מוניקה ללופטין, נשוא תביעה נוספת, מצביע על כך שההסכם השלישי היה עסקה של ממש. עם זאת, בניגוד לבית המשפט המחוזי, השופטת נאור קובעת כי ההסכם הראשון והשני לא הוחלפו בהסכם השלישי. בסופו של דבר, הערעור מתקבל באופן חלקי, והקביעה היא שההסכם השלישי תקף. יש להחזיר את שמו של לופטין כבעלים של מחצית החנות בטאבו. השופטת נאור מציעה כי הפרטים הכספיים של העסקה יטופלו במסגרת תביעה מתנהלת נוספת בין הצדדים. שני הצדדים פטורים מתשלום הוצאות המשפט זה של זה. פסק הדין ניתן פה אחד בין השופטים: סגן הנשיא (בדימוס) ט' אור והשופטת א' חיות.