ת"א 24228-04-17

תקציר

בית המשפט דחה את תביעת התובעת להשבת טובין שנתפסו על ידי פקיד המכס הנתבע לפי פקודת המכס. הסחורה שנתפסה הייתה מטחנות ושופרות שיובאו על ידי התובעת, אשר לטענת הנתבעת היו כלים אסורים לפי פקודת הסמים המסוכנים, שכן מטרתם העיקרית הייתה הכנה או צריכה של סמים מסוכנים. התובע טען כי יש להתיר את ייבואם, שכן מטרתם העיקרית של הכלים אינה לשימוש בסמים, וכי הנתבע לא כיבד את זכותו לשימוע במסגרת הליך החילוט המנהלי. השופטת קבעה כי הנתבע אמנם לא כיבד עד תום את זכותו של התובע לשימוע, אך פגם פרוצדורלי זה אינו מצדיק את ביטול החלטת החילוט, מה גם שמאז ניתן לתובע דיון מלא בבית המשפט. לגופו של עניין, השופט קבע כי הנאשם הצליח להוכיח כי מטרתם העיקרית של הכלים המיובאים היא שימוש בסמים, ולכן הם כלים אסורים לפי פקודת הסמים המסוכנים. בהגיעו למסקנה זו, הסתמך השופט על ראיות שהציג הנאשם, לרבות חיפושים באינטרנט, חוות דעת מומחים, תצפיות על משתמשי סמים ומקומות מכירה, וכן על מאפייני הכלים. השופטת דחתה גם את טענת התובע כי הנתבעת נקטה באכיפה בררנית, שכן טענה זו הועלתה לראשונה בחקירות, וקבעה כי התובעת לא הביאה כל ראיה לכך שלכלים היו שימושים מותרים משמעותיים. בהתאם לכך, קבע בית המשפט כי הטובין חולטו כדין לפי פקודת המכס, והורה לתובעת לשלם לנתבעת הוצאות והוצאות בסך של 6,000 ₪.