רע"א 3059/12

תקציר

פסק הדין נסוב סביב קבלת ערעור שהגישו המבקשים בעניין בקשת גילוי. בתחילה, צו בית המשפט משנת 2009 הגביל את האפשרות לערער על החלטות בית משפט קמא בנוגע לגילוי מוקדם, אלא אם כן מדובר בחשיפת מסמכים ספציפיים או בטענות לחיסיון. המבקשים מיסגרו תחילה את בקשתם כגילוי מסמכים ספציפיים, תוך יישור קו עם החריגים המותרים על פי צו בית המשפט. בית המשפט בחן האם אפיון זה אכן היווה בקשה לגילוי מסמך ספציפי או שמא הוא נופל תחת גילוי כללי. נקבע כי בקשת המבקשים הייתה ממוקדת דיה כדי להיחשב כבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים, שכן מדובר בשלושה סוגים מדויקים של מסמכים הקשורים לעסקאות חליפין, תוכניות עבודה ותמריצים – סוגים שיש להניח כי קיימים ברשות המשיב. בית המשפט טען כי למרות המספר הרב של המסמכים הרלוונטיים, הבקשה נותרה ספציפית בשל הסיווג הברור לפי נושא ואופי. משכך, דחה בית המשפט את החלטתו של בית משפט קמא לדחות את הבקשה על יסוד "כבדות", וציין כי המשיב לא העלה חשש לכך או לחיסיון, דבר שבית משפט קמא לא נתן על דעתו. מאחר שהתנגדות המשיב לא זכתה להתייחסות ראויה בהליכים קודמים, בוטלה החלטתו הקודמת של בית משפט קמא, והתיק הועבר לדיון מחודש בטענות הצדדים. בנוסף, הורה בית המשפט למשיבה לכסות את הוצאות המשפט של המבקשים בסך 15,000 ₪.