תמ"ש 12225-05-14

תקציר

התיק נסוב סביב סכסוך של בני זוג נשואים בנוגע לזכויות קנייניות בדירה ולתוקפו של הסכם מתנה הקשור אליה. האישה, הנשואה לבעל מזה שלושה עשורים ויש לה שמונה ילדים עמו, טוענת לשיתוף ספציפי בדירת המגורים. לטענתה, הנישואין הממושכים, המאמצים המשותפים והשיפוצים מעידים על כוונה משתמעת לחלוק את הדירה, למרות שהיא רשומה רק על שם הבעל. בנוסף, היא מבקשת לבטל הסכם מתנה בין הבעל לאחותו, בטענה שמדובר בחוזה למראית עין. הבעל, שעזב את הדירה לפני כשלוש שנים עקב משבר קשה במערכת היחסים ביניהם, העביר את זכויותיו בדירה לאחותו ללא תמורה. האחות, שגרה בשכנות, טוענת שהמתנה הייתה אמיתית ושואפת לתמוך באחיה. בית המשפט, לאחר בחינה מדוקדקת של הראיות והעדויות, פוסק לטובת האישה. היא קובעת כי הייתה חלוקה ספציפית בדירה, תוך התחשבות בגורמים כגון משך הנישואין, מאמצים משותפים ושיפוצים, והיעדר נכסים אחרים. השופט מגיע למסקנה כי האישה הצליחה להוכיח כוונה לחלוק בדירה ובכך מעניקה לה בעלות על מחצית הזכויות, למרות רישום הדירה על שם הבעל. כמו כן, בית הדין מכריז על הסכם המתנה בין הבעל לאחותו כחוזה למראית עין, שמטרתו לשלול מהאישה והילדים את זכויותיהם. ההסכם מבוטל, וצו המניעה הזמני המונע את ביצועו הופך לקבוע. הבעל ואחותו נדרשים לשלם את הוצאותיה המשפטיות של האישה. פסק הדין מבטיח את זכותה של האישה לדירה ומגן עליה ועל קורת הגג של ילדיה, תוך הכרה בהוגנות ובהשלכות של הנסיבות הספציפיות.