ת"א 16634-07-16

תקציר

התובע, אשר טען כי תכנן ופיתח מערכת אינטרקום, תבע את הנתבע בגין הפרת זכויות יוצרים, גניבת עין, גניבת סודות מסחריים ועוולות נוספות, לאחר שהנתבע החל למכור מערכת דומה. בית המשפט מצא כי התובעת לא הצליחה להוכיח את מרבית טענותיה. באופן ספציפי, היא קבעה כי מערכת האינטרקום היא מוצר תעשייתי המוגן על ידי חוקי העיצוב ולא על ידי דיני זכויות יוצרים, והתובעת לא רשמה את העיצוב שלה כנדרש. עוד קבע בית המשפט כי התובעת לא הוכיחה את המוניטין הנדרש לתביעת גניבת עין, מה גם שמוצרים דומים היו זמינים אצל יצרנים אחרים. גם תביעתה של התובעת לגניבת סוד מסחרי – זהות היצרן הסיני – לא צלחה, שכן הנתבע מצא את היצרן עצמו באופן לגיטימי, והתובעת לא הוכיחה את זכויותיה הבלעדיות על היצרן. בנוסף, טענת הטעיית הצרכן לפי חוק הגנת הצרכן נדחתה מאחר שהלקוחות המדוברים היו בתי עסק ולא צרכנים סופיים. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת התובעת בסוגיית עשיית עושר ולא במשפט. בית המשפט קבע כי הנתבע פעל בחוסר תום לב בכך ששיווק את המוצר של התובע ובמקביל מכר מוצר זהה משלו, מבלי ליידע את התובע. הטעיה זו הביאה לכך שהנתבעת זכתה שלא כדין בלקוחות שרצו לרכוש את המוצר של התובעת. בית המשפט הדגיש כי התחרות צריכה להתנהל בהגינות ועל פי כללים מסוימים, והתנהלות הנתבעת הפרה כללים אלה. שני הצדדים התבקשו להגיש סיכומים בדבר הנזקים או ההתעשרות הנובעים מהפרת התחייבויותיו של הנתבע, ועודדו אותם להסדיר סוגיה זו שנותרה מחוץ לכותלי בית המשפט. פסק הדין היה לטובת התובע אך לא התייחס לריבוי העילות המוזכרות בתביעה, שרבות מהן לא נטענו או הוכחו דיים. בית המשפט הציע לצדדים לדון בפסק דין פשרה, ואם לא תושג הסכמה עד ליום 11.9.2016, התובע והנתבע יגישו סיכומים בהתאמה. זכות הערעור תחל עם המצאת פסק דין משלים.