רמ"ש 57001-09-11

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת התובעת לדחות שתי תביעות שהוגשו על ידי הנתבעת. התביעה הראשונה ביקשה צו מניעה שימנע מהנתבע לגלות ולהפיץ חומרים הקשורים לתביעה, והתביעה השנייה ביקשה פיצוי כספי בגין פגיעה בפרטיות. בית המשפט מצא כי הטענות, אף שהן דומות לכאורה, מבוססות על נימוקים שונים ועובדות שונות, ולכן אין צורך לפצל את הסעדים. עוד נמצא כי הנתבע הגיש במועד בקשה לסעד פיצול. זאת ועוד, בית המשפט טען כי מאחר שמדובר בתיק בדיני משפחה, לשופט הייתה גמישות מיוחדת ביישום התקנות הרלוונטיות. לפיכך, החלטתו של בית משפט קמא הייתה מוצדקת. כן ביקש המבקש לערער על שלוש החלטות אחרות הנוגעות לתיק: (1) ההחלטה לדחות בקשה לתיקון פרוטוקול הדיון; (2) ההחלטה למנות אפוטרופוס לבנם הקטין של בני הזוג, בעקבות תביעה שהגיש האב נגד האם בשל סירובה להסכים לטיפול פסיכולוגי בילד; (3) ההחלטה בדבר הוצאות המשפט המוטלות על המבקש. בית המשפט דחה את הבקשה ביחס להחלטה הראשונה, שכן נדיר שערכאת ערעור מבטלת החלטה פרוצדורלית של ערכאה נמוכה יותר, במיוחד בכל הנוגע לתיקון פרוטוקול. באשר למינוי אפוטרופוס לדין, דחה בית המשפט את הבקשה משום שלאב, שהגיש את הערר בשם בנו, לא היה עוד מעמד חוקי לעשות כן לאחר מינוי האפוטרופוס החוקי. עוד קבע בית המשפט כי האב אינו יכול לייצג את בנו בתיק זה, שכן האינטרסים שלו מנוגדים לאלה של בנו. לבסוף, באשר להוצאות המשפט, מצא בית המשפט כי אין סמכות לדון בערעור בסוגיה זו, שכן אין מדובר בהחלטה שיש בה כדי להשפיע באופן מהותי על זכויות הצדדים. המבקש חויב בהוצאות משפט בסך 10,000 ₪ ובשכר טרחת עורך דין.