ע"א 2840/21

תקציר

הערעור עסק בשתי סוגיות עיקריות: האחת, האם מנגנון המחאת זכויות הנושים לנאמן התביעות, עו"ד גיסין, אושר עובדתית על ידי בית המשפט לחדלות פירעון; ושנית, אם למנגנון כזה יש תוקף משפטי מכוח הסדר נושים לפי סעיף 350 לחוק החברות. אושר כי בית המשפט המחוזי אישר את מנגנון ההסדר וההקצאה של הנושים ביום 4.8.2020, למרות טענות רואי החשבון כי החלטה מאוחרת יותר של בית המשפט מיום 12.8.2020 עשויה הייתה לבטלו. ההחלטה המאוחרת יותר התפרשה כמאפשרת לנתבעים להעלות התנגדויות מטעמים משפטיים-עקרוניים תוך אישור הגשת תביעות על ידי גורמים רשמיים. בנוסף, בית המשפט בחן את הסוגיה המשפטית-עקרונית והפנה למקרים קודמים, לרבות פלד-גבעוני, מהם עולה כי הדין הישראלי תומך בהקצאת תביעות נזיקין בהקשרים של חדלות פירעון כאשר היא מאושרת על ידי בית המשפט, שכן אין מדובר בהמחאה חוזית גרידא אלא בכזו המעוגנת בחוק. מנגנון זה מסייע בניהול תביעות קולקטיביות ונתפס ככלי להתייעלות כלכלית על ידי ריכוז פעולות בידי הנאמן לטובת הנושים באופן קולקטיבי. יתר על כן, תקדימים ופרקטיקות מתפתחות שחקו את האיסורים המסורתיים על הגשת תביעות נזיקין, המצוינים בפקודת הנזיקין, כאשר מדובר בשיקום כלכלי או בהסדרי נושים באישור בית המשפט. ההחלטה מאשרת כי לבתי המשפט לחדלות פירעון יש סמכות לאשר המחאות כאלה, תוך שינוי מהתפיסה כי הן אסורות מבחינה חוזית, ומדגישה את הצורך במנגנונים פרגמטיים בהליכי חדלות פירעון. בסופו של דבר, אימץ בית המשפט גישה זו, והתיר לתביעות להתנהל נגד המשיבים, ובכך אישר את יכולתה של המערכת המשפטית להתאים את עצמה לדרישות הכלכליות והמשפטיות המודרניות. פסק הדין, שנתמך על ידי המשנה לנשיא נ' הנדל והשופט י' קרא, מקבל את הערעור ומאפשר את המשך ניהול התביעות באמצעות המחאת זכויות הנושים.