עת"מ 2846-02-12

תקציר

העותר, אזרח ניגריה, ביקש מעמד פליט בישראל, בטענה לרדיפה מצד אמו החורגת וחברי אגודה חשאית. בקשתו נדחתה על ידי המשיבים, מה שהוביל אותו להגיש עתירה. העותר טען כי הוא זכאי למעמד פליט על פי האמנה הבינלאומית בדבר מעמדם של פליטים, או לחילופין ביקש לאסור את גירושו על בסיס עקרון אי-ההחזרה. בית המשפט מצא כי חששו של העותר מפני אמו החורגת היה אישי ואינו קשור לגזעו, דתו או השתייכותו לקבוצה, ולכן אינו מזכה אותו במעמד פליט. בנוסף, בית המשפט קבע כי עקרון אי-ההחזרה אינו חל במקרה זה, שכן העותר לא הצליח להוכיח כי הרשויות הניגריות לא יוכלו או לא ירצו להגן עליו מפני אמו החורגת. טענת העותר כי משטרת ניגריה מושחתת ואינה יעילה אינה מספיקה כדי לתמוך בטענתו. אשר על כן, העתירה נדחתה, והמשיבים לא נדרשו להעניק לעותר מעמד פליט או למנוע את גירושו.